ידוע כי למרות שלושים שנות שליטה של האנגלים בארץ ישראל, ומאות ביקורים של ראשי ממשלת ישראל בארצות הברית, לישראלים יש קושי בהבנת השפה האנגלית. וקושי עוד יותר גדול לנאום באנגלית. נאומו של אולמרט, שכולו נשמע כעברית מדובררת לאנגלית עילגת הוא דוגמא חיה לקשיים אלו.
והנה שוב דוגמא לחוסר ההבנה בשפה האנגלית. נאומו של הנשיא בוש, המצטיין בשורות קצרות נהירות וברורות, מוצג בישראל כהישג אדיר לראש ממשלתנו עילג האנגלית. הנשיא בוש תיאר את תוכניתו של אולמרט במילה BOLD, שמשמעותה - נועז. BOLD הוא כל מעשה של סיכון שנמדד לפי תוצאותיו, חיובי אם צלח, ושלילי אם נכשל.
הפריצה לכלא עכו על-מנת לשחרר את אסירי הדיכוי הבריטי היתה מעשה BOLD, גם מבחינת היהודים שבצעו אותו, וגם מבחינת האנגלים שנפגעו ממנו. גם פריצה לכספת ממוגנת של בנק היא מעשה נועז, אך לא חיובי. BOLD יכול להיות פזיז, לא שקול, מסוכן, אפילו נואל, גם אם הוא נועז. לפיכך הנשיא לא הילל כלל את התוכנית, אלא צבע אותה בצבע בוהק של THINK AGAIN, שקול מעשיך שוב, שכן מעשים נועזים צפויים גם למפלות קשות.
מאידך גם הנשיא וגם עוזריו שללו את כל הגישה של קביעת גבול קבע באורח חד-צדדי. UNILATERALISM איננו חלק מן החזון, רק הסכם דו צדדי, Final Status Negotiations וכל עוד אין הסכם, שום דבר איננו מוסכם.
לדוברי השפה האנגלית על בוריה, ברור כי המכירה של תוכנית ישור הקוים REALIGMENT (עוד מכבסה סרת טעם למילה "בריחה") של אולמרט נכשלה כשלון חרוץ. לא הנשיא, לא ממשלו, ולא הקונגרס מעוניינים בסחורה הזו. אם אולמרט רוצה לקום ולברוח, אם הוא רוצה לחבוט בעמו עד מוות, אין זה מעניינה של ארצות הברית. אבל אם הוא רוצה את הגיבוי של הנשיא לפזיזות נועזת, לטפשות נועזת, שישכח מזה. וזו השורה האחרונה בעברית צחה.
