לפני תריסר שנים עמד נשיא ארצות הברית לפני קהל בוחריו והניף לפניהם את הכרטיס. הכרטיס החדש, הכריז הנשיא, יבטיח כיסוי רפואי נאות לכל אזרח אמריקני, וקץ לחרפה של 40 מיליון אמריקנים עובדים אשר אינם יכולים להרשות לעצמם ביטוח רפואי נאות. בכך ניסה הנשיא לקיים את הבטחות מערכת הבחירות שבה זכה ברוב גדול.
לפני 16 שנה פרץ כתב ה"ניו-יורק טיימס" תומס פרידמן אל התודעה העולמית עם הספר "מביירות לירושלים". תומס פרידמן יצא מתוך לימודי המזרחנות עם הידיעה כי התרבות הערבית אינה מכירה במושג "פשרה". לאחר שהותו בביירות של סברה ושתילה, ובירושלים השלווה של שנות השמונים המוקדמות שינה פרידמן את טעמו והחל להטיף לדו-קיום ולפשרה בין העמים. לטעמו היה הסכם אוסלו התגשמות צדקתו ותובנתו.
לפני תריסר חודשים הכריז אלוף הפיקוד כי רצועת עזה סגורה ומסוגרת ומעתה והלאה הרשות הפלשתינית היא האחראית היחידה על הנעשה בשטח הרצועה. בזה ניסה האלוף לקיים את הבטחת ראש הממשלה כי הטרור יסוכל בתוך עזה, וכי בעל הבית ברצועה יהיה הכתובת לזעמה של ממשלת ישראל על הפרת ריבונותה.
נשיא ארצות הברית, המעצמה מספר 1 בעולם, לא הצליח לקיים את הבטחתו. כוחות רבי עצמה בכלכלה האמריקנית התנגדו להשתלטות המדינה על תעשיית הבריאות והכרטיס המיוחל נשאר בגדר חלום. לשבחו, הבין הנשיא מהר מאוד כי סדר היום הפופוליסטי שלו נתקל בקיר ברזל, והסיט את תשומת הלב למאמצים אחרים, בהם הצליח הרבה יותר.
16 שנה לאחר צאת ספרו הראשון חזר בו תומס פרידמן ממשנתו הקודמת בספר חדש "העולם הוא שטוח". הסופר והכתב הבין כי מוריו ורבותיו בפרינסטון, אלי קדורי וסינקלייר לואיס הבינו טוב ממנו את הנעשה בעולם הערבי-מוסלמי. עתה אומר פרידמן, ברור לנו כי כל דיון הגיוני ועובדתי עם העולם הערבי נדון לכשלון. העולם, על-פי החברה הערבית מוסלמית, איננו עגול אלא שטוח, כי מוחמד אמר. החברה הזו יונקת את תרבות המוות הרצח ושלילת הפשרה משחר ילדותה, ולכן כל מאמץ כן ללמד אותה הלכות דמוקרטיה שלום ושיתוף הוא שטות מסוכנת.
פחות משנה לאחר השמדת הישוב היהודי בנגב-המערבי- לחוף-ימים החליטו ערביי רצועת עזה החופשית-מיהודים להפגיז את שדרות. שדרות היא ביתו של שר הביטחון של מדינת ישראל. קשה לתאר התגרות מרשימה מזאת. באותה עת פותחים ערביי לבנון, תחת שם ארגוני אחר, באש בכל הגזרות, ופוגעים באחד הבסיסים היותר חשובים בעומק ישראל, היב"א של הר מירון. קשה לתאר התגרות מרשימה מזו.
13 שנה לאחר אסון אוסלו, חמש שנים לאחר פרוץ האינתיפאדה, יום לאחר שהצפון ירד למקלטים, חמש דקות לאחר שביתו, ואשתו, טווחו על-ידי ממשלת החמאס, עומד שר הביטחון ומדבר על השלום והשקט כמטרה ברת השגה. דרכו להשגת השלום המיוחל עוברת דרך גירוש אלים של יהודים נוספים מנחלתם.
אי אפשר לומר שלא הוזהר שכך יתגלגלו הדברים. גם הרמטכ"ל לשעבר וגם השר לביטחון-פנים בהווה אמרו את הדברים חזור ואמור לפני, בזמן, ואחרי הגירוש.
במצעד האיוולת הזה מוביל שר הביטחון של מדינת ישראל בבטחה בלתי מעורערת. הנשיא האמריקני המהולל, הסופר היהודי-אמריקני המהולל לומדים מן העובדות, מי מהר ומי לאט. רק שר הביטחון המהולל והרמטכ"ל המלחך את פנכתו ממשיכים לדבר דברי הבל המיוסדים על התעלמות מן העובדות. אחלמה, האם את שומעת?
