בסוף 2005 נכנסו לתוקף חוקים שמשנים את מעמדו של העובד ואת זכויותיו בתכנון עתידו הפנסיוני. חוק הפיקוח על שרותים פיננסיים (חוק קופות הגמל) יצר שינויים מרחיקי לכת, לפחות תאורטית, בנוגע לזכותו של העובד לבחור את ההסדר הפנסיוני המתאים לו (סוג והרכב קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים), לעומת העדר הזכות של המעסיק לשלול זכות זו, ויצר הגבלה משמעותית של אפשרות המעסיק למשוך כספים מקופ"ג של העובד. מה יעשו העובדים עם הזכות הזו שניתנה להם לתכנון העתיד הפנסיוני שלהם? ימים יגידו...
זכות הבחירה החוקית שהוענקה לעובד מאפשרת לו מחד לבחור את קופת הגמל הספציפית הנראית לו ומאידך לבחור את מטרת הקופהׁ ׁ(קופה הונית, קופה קצבתית). מעתה ואילך, לא יהיה לעובד פשוט, כי העולם החדש שונה לחלוטין מהעולם הישן בתחום בחירת האפיק הפנסיוני. עובד שילמד את הנושאים הללו ויפנה לאנשי מקצוע מתאימים בתחום הפנסיוני ייטיב עם עצמו ועובד שידגור על הביצים עלול להפסיד כסף רב.
כדאי שכל עובד יעבור השתלמות בתחום הפנסיוני, סדנא או חוג בית וכן חייב כל עובד מדי שנתיים שלוש, או בעת שינוי מקום עבודה, או פיטורין, או שינוי מצב משפחתי (חתונה ,גירושין או הולדת ילד), או שינוי סטטוס עיסוקי משכיר לעצמאי או מעצמאי לשכיר - לערוך מבדק פנסיוני (צ'ק אפ פנסיוני), תכנון פנסיוני, היערכות לפרישה כדאי לפנות ליעוץ פנסיוני או אימון פנסיוני אצל מומחה פנסיוני אישי שיש לו מחויבות לעובד.
מספר גורמים משפיעים על הפיכת תהליך הבחירה הפנסיוני למורכב יותר מבחינת העובד: תוחלת החיים העולה, העלאת גיל הפרישה מחד, ומאידך קיצור תקופת העבודה בכל מקום עבודה ובסה"כ של תקופת העבודה של העובד, השינויים שגרמו חוקי ועדת בכר: שינוי השחקנים הפנסיונים והמגרשים הפנסיונים שבהם הם משחקים. לפיהם הבנקים לא יחזיקו בבעלות על קופות גמל, ובמקביל יתאפשר לבנקים למכור פנסיה, גמל ובקרוב גם ביטוח וניהול של חברות הביטוח וגופים פרטיים של קרנות פנסיה וקופות חסכון לטווח ארוך בינוני וקצר.
חוק קופות הגמל מגדיר קופ"ג באופן רחב, שכולל את כל הקופות: קרן פנסיה חדשה, ביטוח מנהלים, תגמולים לעצמאים, קופה אישית לפיצויים, קופה אישית לתגמולים, קרן פנסיה ותיקה ( שאיננה גרעונית) וכו', כאשר קיימת התיייחסות ספציפית לקרן פנסיה גרעונית. דהיינו, שזכות הבחירה איננה כוללת עובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, שכפוף להסכם קיבוצי המאפשר הפסקת העברת הפרשות לקרן הוותיקה והעברת הפרשות לקרן החדשה.
בהתאם לסעיף 20 (ב) לחוק קופות הגמל, במידה שנקבעה קופת גמל בהסכם קיבוצי או מכוחו והעובד לו ממש את זכות הבחירה, למרות שניתנה לו, על המעביד להפריש את התשלומים בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי - ועל כך יכולות אולי להיות מחלוקות משפטיות לכאורה האם מדובר בשם הקופה או בבחירת מטרת הקופה וויעוד הכספים, אולם " אין באמור בסעיף קטן זה בכדי לפטור המעביד מחובותיו לפי הדין או ההסכם".
כדאי לזכור, גם שבמקרה של עצמאי מתחת לגיל 45 נלקחה מהעובד העצמאי זכות הבחירה בין ההסדרים הפנסיונים השונים, מאחר שעצמאי מתחת לגיל זה מחויב מתחילת שנת 2006 בהפרשה לאפיק קצבה/פנסיה בלבד על מלוא התקרה המוכרת ואינו יכול להפריש לקופת גמל הונית בצורה שתוכר לו במס, ואילו עצמאי שגילו מעל 46 יכול להמשיך ולהפריש כל סכום עד לתקרה השנתית המוכרת לקופת גמל הונית.
2006 היא שנת העובד השכיר מבחינת זכות הבחירה הפנסיונית האישית וכל שנותר לראות: כיצד ינהגו העובדים בפועל וכיצד ינהגו המעבידים: האם באמת יאפשרו לעובדים בחירה חופשית של האפיק הפנסיוני?
האם העובדים השכירים ישכילו לפנות ליעוץ פנסיוני אישי? עד כמה יפנים הציבור את השינויים שהתחוללו במערך הפנסיוני במדינה ויגיע להרצאות חוגי בית וסדנאות ללימוד זכויותיו הפנסיוניות?
עד כמה יתפתח תחום האימון הפנסיוני והאימון הפיננסי? האם יעוץ פנסיוני יהא מוצר נפוץ ע"י הציבור כולו ויופעל ע"י יועצים פנסיונים עצמאים או שהציבור יפנה ליעוץ פנסיוני בבנקים שמורשים לפעול מעתה בתחום זה?
האם עצמאים שגילם מתחת ל- 45 אכן ינצלו זכותם להפרשות פנסיוניות מוכרות בתחומי הפנסיה והקצבה? ומה יקרה עם הסדרי הפנסיה שהופעלו ע"י הממשלה בנוגע לקרנות הפנסיה הוותיקות? ועדין לא דיברנו על חוק פנסיה חובה לעובדים ...
אשר על כן, כדאי לעובד להתייעץ עם מומחה פנסיוני ולבצע בכל שלב בחייו את השילוב הפנסיוני המתאים לו, לאחר שיצר אופטימיזציה פנסיונית ביטוחית ראויה מבחינתו.
