מששקע האבק בעקבות ה"סערה" שעוררו דברי השופט חשין בתקשורת, ובהם דברי פולמוס עם הנשיא ברק, מהם חזר בו בינתיים, ניתן לבחון דברים אחרים שאמר ולא זכו ליחס ראוי.
על אף היותו של השופט חשין נון-קונפורמיסט ידוע, אשר לא היסס ללכת כנגד הזרם, כגון התנגדותו האידיאולוגית ל"מהפכה החוקתית" - לסמכות שנטל לעצמו ביהמ"ש העליון לבטל חוקים של הכנסת על דרך של פרשנות וללא מקור חוקי ברור, או בפרשת "ציד המכשפות" בה הודחה השופטת הילה כהן בגין האשמות שוא על "זיוף פרוטוקולים" שלא היו ולא נבראו, האשמות שנדחו על ידו. דומה כי בנושא הפוליטיקה המשפטית הקשורה לתפקידו של ביהמ"ש העליון ולדרך מינוי השופטים, צועד השופט חשין בדרכו של הנשיא ברק, ללא אומר ודברים.
באשר לשיטה ההזויה, שלא לומר מופרעת, למינוי שופטים לבית המשפט העליון בישראל אמר השופט חשין בראיון ל"הארץ": "אתה תמנה שופט בניגוד לדעתו של הנשיא העליון? לא היה כדבר הזה עד היום... זה לא מתקבל על הדעת שימנו בניגוד לדעתם של שופטי בית המשפט העליון". ובהמשך: "אנחנו חיים ביחד, ישנים ביחד באותה מיטה. אני לא רוצה להכניס למיטה שלי מישהו שאני לא רוצה אותו". כך אמר, לא פחות (!).
דברים מדהימים אלה מלמדים על הלך הרוח השורר בקרב חלק משופטי העליון, והם באו לידי ביטוי בשנים האחרונות בטרפוד מועמדותה של פרופ' גביזון ואחרים. יש להדגיש כי ה"נוהג" המתואר בצורה כה ציורית על-ידי השופט חשין מעולם לא התקיים במדינת ישראל, אין לו זכר בחוק או בפסיקה, הוא תולדה מצערת ואומללה של העשור האחרון שבו סטה העליון מצירו, והוא עוסק בעניינים לא לו אשר מחייבים שימור מעמד החברים בו כקליקה סגורה כפי שתיאר השופט חשין.
ביהמ"ש העליון איננו שייך לשופטיו ואיננו מועדון חברים סגור, בכל הכבוד, והוא שייך לכל עם ישראל. המינויים לעליון, בצד היכולת המקצועית, צריכים לשקף במידת האפשר את העמדות האידיאולוגיות הרווחות בציבור.
על-פי המבחן הקטגורי אותו מבקש השופט חשין ליישם, ספק אם הוא עצמו היה מתמנה לביהמ"ש העליון לפני 14 שנה, אלמלא התעקש על כך הנשיא שמגר.
בחוק יסוד: השפיטה הוענקו לשופטי העליון שלושה מקומות מתוך תשעת החברים בוועדה למינוי שופטים, לא ניתן להם מנדט להכתיב את זהות המינויים ואף לא זכות וטו.
ההתפתחות הפוליטית והתכתיבים מצד שופטי העליון בראשות הנשיא באשר להרכב העליון הינה תופעה חדשה יחסית בארץ ואיננה מוכרת בשום מקום בעולם. אין שיטה משפטית שבה שופטי העליון משכפלים את עצמם.
דומה כי דבריו אלה של השופט חשין משקפים הלך רוח של אדנות והתנשאות בקרב חלק משופטי העליון באשר לתפקידו של בית המשפט, כאילו נועד להציל את המדינה או את העם מידי עצמם, ולא היא. ביהמ"ש העליון נועד לשרת את המדינה ואת העם.
בעניין זה יפים דברים שאמר השופט חשין עצמו בפס"ד בנק המזרחי: "ענוה וצניעות הינן מידות יפות לאדם, ושופט הוא אדם. נישמר שמא יגבה ליבנו ושלא נאמר איש-אל-רעהו: בעוצם ידינו, בחכמתנו ובתבונתנו עשינו כל זאת".
