היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, נחשבים לשניים מהמועמדים לכהונת שופט בית המשפט העליון - עם פרישתם של שלושה מהשופטים ב-2003. מועמדותם ידועה ברבים וגם ההתנגדות להם מצד כמה וכמה גורמים.
מה שלא ידוע כל כך, הוא הבעייתיות הכרוכה במינוי הקרוב. העיקרית שבהן היא פרשת התרומות שקיבל שרון, בגינה נחקר באזהרה כחשוד. פרשה זו עלולה לסבך את שרון בפלילים, ואם יוכח כי נטל כספים שלא כדין וגם מסר עדות כוזבת, הרי שהדבר עלול לאיים לפחות על הקדנציה הבאה שהוא מבקש לעצמו כראש ממשלה.
המשטרה סיימה את החקירה בפרשה. בימים אלה עוסקים חוקרי המשטרה, בעריכת הסיכומים. רובינשטיין כבר קיבל חלק מהממצאים. בקרוב הוא יידרש לכך, ויצטרך להכריע, יחד עם פרקליטת המדינה, האם יש מקום להגשת כתב אישום נגד אריאל שרון ו/או עמרי שרון ו/או נגד גורמים אחרים הקשורים לפרשה.
מה שכבר ברור: באותם ימים ממש שרובינשטיין אמור להכריע בסוגיה רגישה זו, אמורים חברי הוועדה לבחירת שופטים, עליה נמנים שר בממשלתו של שרון (מאיר שטרית) וחבר כנסת מגוש הימין (מיכאל איתן), להכריע האם ימונו רובינשטיין ו/או ארבל לכהונת שופט בבית המשפט העליון.
וכאן אנו נקלעים למצב עדין, שבו עלולים שרון מצד אחד, ורובינשטיין וארבל מצד שני, להפוך בני ערובה זה בידו של זה:
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, הגיש לכנסת הצעת חוק, המחייבת מועמדים לכהונת שפיטה בתקופת צינון מתפקיד בכיר בשירות המדינה. על-רקע האמור לעיל, ונוכח מעמדו כנציג הליכוד בוועדה לבחירת שופטים, עשויה הצעת החוק להיות אקטואלית מתמיד. יתירה מכך: לצידו של שרון עומדים חברי כנסת רבים - שאינם אוהבים, אם לנקוט לשון המעטה, את הסיכון המשפטי/פלילי אליו נקלעו שרון ובנו. נוכח זאת ברור, כי אם הם יתגייסו בקרוב לתמוך בהצעת החוק של מיכאל איתן, הרי שסיכוייהם של רובינשטיין וארבל לקבל את המינוי ייפחתו מאוד.
