זה שנים שאנו עדים לשתיקה תמוהה האופפת את נושא מסכת הייסורים שעוברים נכי צה"ל בדרך למימוש זכויותיהם, המגיעות להם בזכות ולא בחסד מתוקף מחויבות המדינה ל"חוב מוסרי לנכי צה"ל", הצהרה זו חוזרת ונישנת בכל המערכות הפוליטיות הרבות והמתחלפות.
מדי פעם ישנן סנוניות בודדות של כתבות באמצעי התקשורת השונים, אבל מעולם לא הונח הנושא ממש על סדר היום, מעולם לא היה דיון ציבורי כללי ומעמיק על המתרחש באגף השיקום. אפילו ועדת ורדי שהגישה דוח מפורט ומעניין (על תורת השיקום של נכי צה"ל ועל עוד נושאים חשובים ביותר בהתנהלות הוועדות הרפואיות בכלל ואגף השיקום במיוחד) בתחילת שנת 2002 הועלמה כנראה ע"י אינטרסנטים ומשיקולים זרים עד עצם היום הזה.
למרות פרוטוקולים רבים בוועדות החשובות ביותר בכנסת ופסקי דין בערכאות השונות, שם מתארים נכים התעללויות קשות ע"י אגף השיקום ועבירות חמורות לכאורה של עובדי משרד הביטחון, כמעט כל נכי צה"ל עוברים מסכת ייסורים קשה בדרכם למימוש זכויותיהם בכלל וגם בנושא הרכב הרפואי. על כך נכתב עשרות ומאות פעמים גם
בפורום נכי צה"ל וגם באתרי האינטרנט החשובים.
למרות הבטחות, למרות דיונים קשים וביקורות נוקבות בוועדות הכנסת החשובות ביותר, לא נעשה מאומה. נהפוך הוא, בגלל חוסר העשייה המצב הולך ונהיה גרוע יותר מיום ליום. נכים שאושרה זכותם לקבלת רכב רפואי עוברים הם ומשפחותיהם מסכת ייסורים המתארכת לשנה תמימה ויותר עד לקבלת הרכב המיוחל ותוך כדי הפסדים כספיים רבים! וזו שערורייה.
מתקבל הרושם אצל חלק ניכר מנכי צה"ל ש"אין דין ואין דיין" ואין לשנות את רוע הגזירה, יושבים בשקט, סובלים, מפסידים כספים ומאבדים את היקר מכל, את בריאותם ומשפחתם, חלק קטן לא מסוגלים להתאפק
מרימים קול וזוכים לתגובה מהירה ואלימה ללא כל פרופורציה.
בניגוד לחלק מנכי צה"ל שחוששים להתעמת עם אגף השיקום מחשש לנקמה, או חלק אחר מהנכים שאין להם כוח נפשי, פיזי וכלכלי, החליט מר בורוכוב איתמר לקחת את נושא מימוש הזכות לרכב הרפואי לבית המשפט העליון שהפנה אותו לבית המשפט המחוזי. מר בורוכוב שייצג את עצמו, פרש בפני בבית המשפט המחוזי, מסכת התעללויות קשה ומפותלת שעלולה בקלות רבה למוטט נפשית ופיזית אדם חזק ובריא, על אחת כמה וכמה הלום קרב באחוזים גבוהים.
בין השאר כתוב בפסק הדין:
"בית המשפט אומנם איננו מומחה לפסיכיאטריה. אולם, דומה, כי אין צורך להיות מומחה כדי לקבוע כי את התנהגותו של המערער בוועדה יש לראות גם לאור היחס שגילתה כלפיו הוועדה, ובעיקר, כך עולה, יושב הראש שלה, פרופ' מ' שני, ולאור היחס שגילתה כלפיו עוד קודם לכן ועדת המרב"ד, כפי שפורטו כולם בהרחבה לעיל (והשוו לדברי כבוד השופט ביין בע"ש (חי') 122/00 אמיתי נ' מדינת ישראל, פיסקה 4).
אזכיר כאן, כי כל דבר שהמערער ביקש לקבלו מהוועדה, והיה זכאי לקבלו עפ"י דין, נאלץ לפנות לערכאות כדי לקבלו." ועוד כתוב: "29. כל הדברים דלעיל דוחקים למסקנה, כי אין להותיר את החלטת רשות הרישוי על כנה. כל כך,
משום שההתנהלות המתוארת, על הפגמים הרבים שנתגלו בה, פגעה בזכותו של המערער להליך הוגן, על כל ההשלכות וההשפעות שהיו לכך על המערער ועל זכויותיו,
לרבות על זכותו של המערער לשמיעה הוגנת, שמשמעותה, בין היתר, שהמערער יישמע בלב פתוח ובנפש חפצה, כאשר כל המידע החשוב לו הובא לידיעתו ולידיעת המומחים מטעמו. מאחר שבית המשפט איננו שם עצמו מומחה, לא ראיתי אלא לבטל את החלטת הוועדה ולהחזיר את העניין לרשות הרישוי, כדי שתחזור ותבחן את שאלת כשירותו של המערער לנהוג, והפעם בפני מומחים אחרים ..."
ולסיכום כותב בית המשפט: "סוף דבר
32.
הערעור מתקבל, כאמור בסעיפים 29 ו- 31 לעיל. המשיבים ישלמו למערער הוצאות המשפט בסך 5,000 ש"ח וישיבו לו גם את האגרה ששילם." (ההדגשה אינה נמצאת במקור. מ.פ).
אני חושב ש
פסק דין זה הוא מהחשובים שניתנו בנושא של נכי צה"ל, הגיע הזמן להפסיק את הרדיפה אחר נכי צה"ל ומניעת זכויותיהם המוענקות להם כחוק בזכות ולא בחסד. הגיע הזמן לממש את ההתחייבות של כל ראשי המדינה והמנהיגים "המדינה חייבת לנכי צה"ל חוב מוסרי". הגיע הזמן להעניק לנכי צה"ל ולמשפחותיהם אוזן קשבת ונכונות לעזרה ושיקום בניגוד למה שקיים היום.
---------------------------------------------------
קישורים:
בפורום נכי צה"ל תמצאו דיונים רלוונטיים.
כתבה של ירון פרי על משרד הבריאות.
פסק דין של בית המשפט המחוזי בנושא רישיון הנהיגה.
מרימים קול מתוך פורום נכי צה"ל, תיאור אלימות באגף השיקום.
