לשכת עורכי הדין הודיעה על התנגדותה להצעת החוק לפיה ייקבע עבור כל עבירה עונש מינימאלי. בניגוד לעמדת לשכת עורכי הדין הצעה זו זוכה דווקא לתמיכתו של שר המשפטים החדש חיים רמון והפעם נקווה כי יצליח לקדם אותה!
להלן הסיבות להתנגדות לשכת עורכי הדין ומענה לסיבות אלה:
א.
"ההצעה פוגעת בזכויות נאשמים".
נכון, וטוב שכך! לא מדובר בפגיעה בזכויות נאשמים שאינה מידתית ואינה סבירה. ראשית, הם אמורים להיענש ושנית אסור לנו לשכוח כי מדובר באנשים שכבר פגעו בזכויותיהם של חפים מפשע.
הגיוני ורצוי הוא שמרגע שעבריין אשר נמצא אשם ומורשע בדין - יפגעו זכויותיו - זהו חלק בסיסי ממטרות הצדק והמוסר החברתי. כך צריך שיהיה!
ב.
"ההצעה תגרום להחמרה משמעותית ולא מוצדקת ברמת הענישה".
האמנם?! ממתי עונשי מינימום מהווים החמרה? נהפוך הוא: החשש שלי הוא שיקרה הדברה ההפוך והשופטים הרחומים יסתפקו בעונשי המינימום במקום להחמיר היכן שצריך! קצה נפשו של הציבור במצב הקיים כיום, מצב שבו עבריינים מורשעים בדין מקבלים עונשים מגוחכים של עבודות שירות, או מאסר על תנאי. מצב זה הביא וממשיך להביא לזילות בחייהם של נפגעי העבירה, נאנסות, נשים מוכות, נרצחים/נרצחות ועוד הרשימה ארוכה...
ג.
"ההצעה יש בה משום התערבות בוטה בסמכויות הרשות השופטת".
מצוין! הרשות השופטת היא לא מעל החוק! היא לא בראש הפירמידה והיא לא צריכה להיות כזו. בית המשפט אמור לשקף את המדיניות שקובעת הממשלה, קרי הציבור! התערבות בסמכויות הרשות השופטת הן דבר רצוי לדמוקרטיה. לא ייתכן כי בית המשפט בצעדים אקטיביסטים יצליח להרחיב את סמכויותיו ללא יכולת של התערבות "העם". אם העם מחליט להחמיר בענישת עבריינים - על בית המשפט להוציא אל הפועל את ההחלטה ואת המדיניות ולא לכנותה כ"התערבות בוטה בסמכויותיו של בית המשפט".
ד.
"ההצעה תביא להתערבות בשיקול הדעת השיפוטי".
בשנים האחרונות בית המשפט זכה להרחבת דעתו השיפוטית ולהגדלת יכולת התמרון שלו עד כדי פסילת חוקים שחוקקה הכנסת. הדבר הוא בגדר פגיעה קשה בדמוקרטיה. התוצאה היא שפושעים רבים מדי לא באו על עונשם, נעשו אינספור עסקות-טיעון במקום שלא היה צריך לעשותן, פושעים, בחסות היותם עדי-מדינה מתהלכים חופשי, נפגעי-עבירה שוקלים פעמיים אם להגיש תלונה, נאנסות ונשים מוכות מהססות אם לפנות למשטרה אם לאו... האם כך נפחית את הפשע במדינה? (או שמא כך נפחית את הדיווח על הפשע?)
ה.
ההצעה יש בה הצבעת אי אמון במקצועיות השופטים.
ולמה תלינו?! רחמנותם של השופטים, החדרת שיקולים זרים בדלת האחורית כגון סחטנות, פחד פיזי, יצר פרסום ועוד... נגסו במעמדו של השופט בישראל והובילו בשנים האחרונות, ביחד עם ה"אקטיביזם השיפוטי" לאי שביעות רצון ולמשבר אמון במערכת המשפטית כולה!
זה הזמן לתקן את המעוות!
עונשי המינימום יתרמו להגנת הציבור מפני הפשיעה וישפרו את ביטחון אזרחי המדינה. כניסתם לכלא של מאות עבריינים עדיפה על שליחתם לסדנאות שיקום בצל עצי-תמר והיא בהחלט האלטרנטיבה המתבקשת! אין לחשוש מריבוי אסירים ומבניית בתי סוהר נוספים: הדבר עדיף עשרת מונים על לוויות, על ביקור קורבנות בבתי-חולים ואשפוז נאנסות במחלקות פסיכיאטריות.
לפיכך יש להחליט וליישם ברצינות רבה את ההצעה לקביעת עונש מינימום!