בהחלטה ארוכה ומנומקת מיום 21 למאי 2006, קובעת כבוד השופטת עינת רביד ביושבה כיו"ר ועדת ערעורים לפי חוק הנכים, כי צודק המערער, נכה צה"ל, בבואו לטעון כי הוועדה הרפואית פעלה בניגוד להנחיות בית המשפט, בסתירה לחוק זכויות החולה, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בכך מסכמת כבוד השופטת כארבע שנים של מסכת ייסורים שעובר הנכה, מסכת שעדיין לא מסתיימת.
סוד גלוי הוא כי נכי צה"ל רבים מתלוננים זה זמן רב על התנהגות והתנהלות הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון ועל החלטות שונות ומשונות. לא פעם ספגו הוועדות הרפואיות ביקורות קשות מבתי המשפט לסוגיהם. תלונות הגיעו גם לפתחו של מבקר המדינה. בוועדה לביקורת ענייני המדינה נדון הנושא מספר פעמים וגם שם היתה ביקורת קשה, אך במקום שהמצב ישתפר, לכאורה יש החמרה במצב.
בעקבות דוח מבקר המדינה על אגף השיקום מונתה ועדה בראשות ורדי, בדוח שפורסם בתחילת 2002 נכתב בין השאר פרק מיוחד על הוועדות הרפואיות. בין השאר מצוין בפרק: "בפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי הוועדה הרפואית והוועדה הרפואית העליונה הם טריבונלים מעין משפטיים.....", ועוד כתוב "הועלו טענות על מיקרים של יחס משפיל מצד חברי הוועדות וזלזול בנכים המתייצבים בפניהם".
גם מר חיים בר, מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל ויו"ר מחוז חיפה והצפון, כותב
בדוח מפורט העוסק בדוח ורדי: "נושא הוועדות הרפואיות והתנהגותם של הרופאים בוועדות אלה בעיקר בוועדות הראשוניות (מחוזיות) הינם בלתי נסבלים, ארגון נכי צה"ל מתריע ודבר לא נעשה ע"י אגף השיקום".
איני משפטן או מלומד דגול, אבל אחרי קריאה חוזרת של החלטת כבוד השופטת עינת רביד, בפרק בדוח ורדי העוסק בוועדות הרפואיות ובדוח מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל עולות במוחי שאלות מהותיות וקשות: הייתכן כי במדינה מתוקנת מישהו (אדם או גוף משפטי) יתעלם מהנחיות בית משפט, יפעל בניגוד ובסתירה לחוק ויצא נקי?! הייתכן שגוף ממשלתי (או באים מטעמו) פועל בניגוד לחוק יסוד ואיש אינו משלם מחיר? האומנם טריבונל כעיין שיפוטי רשאי לפעול בניגוד ובסתירה לחוק?
כל עבריין חנייה יודע שהוא עלול להיענש אם ייתפס מחנה את רכבו שלא כחוק, החשש מהעונש מרתיע רבים ושולח אותם אחר כבוד לחנייה מסודרת וחוקית. כל מי שניתפס משליך פסולת מחלון מכוניתו נענש בחומרה. אבל באגף השיקום, למרות רגישות הנושא, למרות שמדובר בנכים שהמדינה חייבת להם חוב מוסרי מפקיד גורל של נכי צה"ל ומשפחותיהם בידי כאלה שפועלים לכאורה בניגוד ובסתירה לחוק, מדהים!
דבר אחד חשוב לא הועלה בדיון זה, כמו גם בדיונים אחרים, דבר חשוב מהותי וקריטי לאין ערוך, מומנט הזמן, רק מי שחווה את זה יכול להבין מה זה אומר להמתין שנים עד לסיום ההליך של הוועדות הרפואיות והערעור בבתי המשפט, שנים שבהן במקרה הטוב נעצרים החיים לנכה ומשפחתו, במקרה הפחות טוב החיים מדרדרים כמו כדור שלג, זוגיות נהרסת, משפחה מתפרקת, בריאות פיזית ונפשית מידרדרת, חובות כספיים תופחים לממדים מפלצתיים.
תמיד הנזק הוא בלתי הפיך, תמיד אין פיצוי הולם לנכה, גם אם הוא זוכה בערכאות השונות, כמו במקרה זה. שנים ארוכות עסוק הנכה בשכנוע הגורמים השונים בצדקתו, זאת במקום לשקם את חייו ולבנות שיגרת חיים מתאימה וחיובית, במקום לקבל טיפול רפואי מתאים, הוא ומשפחתו מנהלים מאבקים אין סופיים ומתישים לקבל את המגיע להם בזכות ולא בחסד. ואני שואל, עד מתי?