אפס סובלנות או Zero Tolerance היא שיטה שפותחה בניו-יורק בראשות ג'וליאני לצימצום הפשע. השיטה היא מאד פשוטה: על כל תלונה קטנה ביותר, למשל חטיפת ארנק, מפעילים את כל התותחים הכבדים, כמו ניידות ומסוקים כדי לתפוס את המיני-עבריין ושופטים אותו במשפט מהיר ומאשפזים אותו בבית הסוהר במידה ויש צורך. חבריו של המיני-עבריין רואים שזה ממש לא כדאי וכך קטן היקף הפשע. המיני עבריין לא יהיה עבריין וחבריו ישנו זווית לכיוון שמירת החוק.
בניו-יורק זה הצליח מעל למשוער והיווה גם מודל למערכת החינוך באנגליה, שם תלמיד אלים פשוט מגורש סופית מבית הספר וחבריו רואים שזה לא משתלם וכך קטנה האלימות בבתי הספר. בקנדה וארצות מסוימות בארה"ב נהג שנתפס בעבירת תנועה מוחרם רכבו ונשלל רישיונו לתקופה מסויימת בנוסף למשפט, זאת ללא כל שיקול דעת מצד השוטר. אדם שרכבו הוחרם לחודש וצריך להתחיל לנסוע בתחבורה ציבורית ילמד את הלקח מייד ובחריקת בלמים. לסיכום השיטה מפעילה תותח להרוג זבוב ובכך מרגיעה את רוב הזבובים.
גם בגופים גדולים יותר כמו מדינות אפס סובלנות היא גישה שמוכיחה את עצמה. ארה"ב פתחה במלחמה אכזרית ביותר בגלל פרל הרבור. מטוסים אמריקנים ירו בניצולים יפנים מאוניות טבועות, דבר ללא תקדים במלחמות בים ובניגוד לאמנת ג'נבה והמלחמה הסתיימה אחרי הטלת שתי פצצות אטום.
אם בשנת 1936 היה מושמד הצבא הגרמני שצעד לאלזס לורן אולי המצב היה נראה אחרת. עם ב-1938 הצבא הצ'כי, שהיה עדיף בכוחותיו על-פני הצבא הנאצי, היה מוחץ במתקפת פתע את הצבא הנאצי, אולי היתה נחסכת מהעם הגרמני הטרגדיה שהוא עבר (כן, אומנם אנו זוכרים את רצח 6 מליון יהודים חפים מפשע אך בנות הברית הרגו מעל 10 מיליון גרמנים "חפים מפשע").
אולי אם אחרי ה-11 בספטמבר כשהתברר שרוב הרוצחים ההמוניים היו מתוצרת סעודית ושחלק גדול מכספי האזרח האמריקני הקונה נפט סעודי הלך להרוג אמריקנים, האמריקנים היו בשם האו"ם כובשים במכה מהירה וזריזה את בארות הנפט בסעודיה ומעבירים אותם לבעלות האו"ם - שסוף סוף יהיה לו קצת כסף לטפל במסכנים האמיתיים, היו אחיהם העירקים, המצרים, האירנים ועוד מבינים את המסר.
ובמקומותינו, אולי אם במלחמת יום כיפור היו משמידים את הארמיה השנייה ולא מוותרים על מילימטר בשום חזית גם במחיר של חודשיים אמברגו של ארה"ב, היו הערבים ואוהביהם באירופה מבינים שעם היהודים לא כדאי להתעסק.
אולי אם על כל זריקת אבן היו מקימים בשומרון ישוב, ובכל אזור של בית זורק האבן הערבי היו מקימים שכונה יהודית, היו הערבים מבינים שלא כדאי לזרוק אבנים ולא היו כלל מגיעים לידי רצח יהודים כי זה היה פשוט בניגוד לאינטרס שלהם.
השיטה פועלת גם בקרב עבריינים. גובי דמי חסות נטפלו לבעל עסק באשדוד, שהחליט לשכור שני בריונים, ששברו חלק גדול מעצמותיהם של גובי החסות. בעל העסק עשה מהלך נכון שהשפיע לטווח ארוך. אם היה הולך למשטרה העסק שלו בוודאי היה נשרף.
הגישה ההומאנית הקיימת בארצנו, המוצפת בעובדים סוציאליים ופסיכולוגים אומרת שצריך להבין למה העבריין הוא עבריין, מהו הרקע המשפחתי שלו? האם קיבל סטירה מאמא כשהייה בן 5 או קיבל בעיטה מאבא בגיל 10; או למה הערבי רוצח - אולי כי אין לו מה לאכול והוא רוצה שיוויון, קולה והמבורגר כל בוקר? אולי כי חייל יהודי עצר אותו במחסום, או הפך לו את המיטה בחיפוש אחר מטעני נפץ וגם לו בכך טראומה לכל החיים?
הגישה ההומאנית קרסה. היכן שלא מיושמת מדיניות אפס סובלנות, אין פיתרון. והבעיה נמשכת. נראה שאין כיום שום מפלגה ושום מנהיג המוכן להשליט שיטה מצוינת זו מבית מדרשו של הדוד סם (המבורגר וקולה, זוכרים?).