לפני מספר ימים הגעתי לבית המשפט בשעות אחר-הצהריים. מאחורי נשמע רעש עקבים מעצבן. "בטח פרחה שבאה לשחרר את בעלה בערבות", חשבתי לעצמי.
כשהסתובבתי ראיתי צעירה, נאה, בשנות השלושים לחייה לבושה במיני שחור קצרצר, כמעט עד התחתונים, עקבים גבוהים, ומחשוף עמוק שלא הותיר מקום רב לדמיון. השיער שלה היה חצי שחור חצי בלונד. שחורדינית, בלשון העם.
"קוראים לי עו"ד____, יש לי דיון דחוף אצל שופט המעצרים התורן, איפה הוא יושב"? שאלה, אחוזת היסטריה, את פקיד העזר. המסכן התבלבל לרגע, ליטף את שדיה בעיניו, וכשהתעשת ליווה אותה לאולם.
באותו רגע לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. ישראל 2006 עורכת דין שנראית כמו נפקנית בתל-ברוך. והקטע: היא לא לבד, יש לה הרבה חברות.
הבגדים לא עושים את האדם. אבל ריבון עולמים, איך יכול להיות שחברתי הנכבדה, עמיתתי למקצוע, תופיע לבית המשפט כמו זונה. הנה, אמרתי את זה. היא רוצה שבית המשפט יתייחס אליה ברצינות? והצד השני? מה אם הוא עו"ד שוביניסט? והקליינט - לכזו הפתעה ציפה? והציבור? איך הוא ישפוט אותה? אני יודעת: יקרא לה עורכדינית.
יכול להיות שעו"ד ____ מוכשרת לעילא ולעילא. מישהו רוצה לשמוע מה יש לה להגיד? זה מעניין עם מחשוף כזה ומיני?
זר לו נקלע לבית המשפט, היתה משתבשת עליו דעתו. האם שדיה הגדולים של עו"ד ___ הם מתת אל, או שמא מעשה ידיו של ד"ר עמירם בורנשטיין, וכמה C.C. הוא דחף שם? והביצועים של עו"ד ___בבית המשפט מעניינים? נסו מתחת לסדינים, יותר הגיוני.
אז תני לי להבין אותך חברתי היקרה. חולצה לבנה עם כפתורים זה לא שיקי בשבילך? וחצאית עד הברכיים דוסי מדי? והשיער לא יכול להיות בגוון אחד? אז מי את? חשפנית בתחפושת עורכת דין? רקדנית גוגו?
עו"ד ___, מצדי, תצאי עירומה למועדונים, ושיקראו לך כוסית. אבל אנא, כשאת מתייצבת בבית המשפט, בלי קבקבים, בלי מיני קצרצר ובלי מחשופים. קצת כבוד, אנו בהיכל הצדק - יכול להיות ששכחת?
ואני לא מתנשאת, אנחנו באותו צד. גם לבלונד שלי יש עבר שחור משחור, ואחת לחודש הוא פוגש את קרול, הספר שלי. ואיך אני לבושה? כמו פינגווין, את יודעת. חולצה לבנה לפעמים עם דנטל, ומכנסיים שחורים לעתים עם כיסים - משעמם אש.
עצתי לך: ברומא תהיי רומאית ובבית המשפט עורכת דין. לא משהו אחר. בברים אפלים, את יכולה להיות עורכדינית... בעיה שלך.