הכלכלה הגלובלית לאן?

הכלכלה הגלובלית עומדת בפני משבר חמור (אולי החמור בתולדותיה). השאלה איננה האם הוא יקרה, אלא רק מתי. ככל שהוא יקרה מאוחר יותר, הוא יהיה חמור יותר. מאמר זה ינסה להסביר את הסיבות למשבר. בסופו של יום, הכלכלה, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית, עוסקת בהקצאת משאבים. ההחלטה על הקצאת משאבים נעשית עפ"י העדפות האישיות (או הלאומיות) ועפ"י המחירים הקיימים בשוק. המנגנון החשוב ביותר בכלכלה הוא מנגנון המחירים, שהוא למעשה המנגנון המווסת את הפעילות הכלכלית במשק והקצאת המשאבים בו. התערבות במנגנון המחירים תביא לשינוי בהקצאת המשאבים במשק. בעולם האידיאל, קיים משק בו שוררת תחרות משוכללת והמחירים נקבעים ע"י כוחות השוק. אבל המציאות היא בדרך כלל לא אידאלית. כיום ישנה התערבות מלאכותית ומאסיבית בשניים מהמחירים החשובים ביותר בעולם: - שער החליפין של הדולר מול המטבעות האסיאתיים. - שער הריבית בארצות הברית (וכתוצאה מכך בעולם כולו). זה עובד כך: הסינים מקבעים את שע"ח של היואן מול הדולר ברמה נמוכה מאד ע"י הדפסה של היואן. בלית ברירה, כדי לשמור על התחרותיות של המשק שלהם, נוהגות כך מדינות נוספות באסיה (ביניהן יפן בשנים 2003 ו- 2004). את הדולרים שמקבלות הממשלות באסיה כתוצאה מההתערבות הנ"ל הן משקיעות באג"ח של ממשלת ארה"ב וכך גורמות לירידה מלאכותית בשער הריבית שם לאורך כל עקום התשואה. בשנים 2003 ו- 2004 הודפס ע"י הממשלות באסיה סך של 1.2 טריליון דולר מה שהגדיל את בסיס הכסף בעולם בלמעלה מ- 60% ב-2005, ההדפסה היא בקצב שנתי של 500 מיליארד דולר. זאת הדפסת הכסף הגדולה בהיסטוריה (שלא בזמן מלחמה). וכמו שנאמר, כגודל ההתערבות כך גודל העיוות: באסיה, שע"ח החליפין הנמוך של המטבעות גורם לעודף ביקוש הן לתוצרת האסיאתית והן להשקעה בגורמי ייצור תעשייתי. הנתונים שמעידים על כך יותר מכל הם (בין היתר): - גידול חד בעודף המסחרי של מדינות אסיה מול ארה"ב והעולם. - שיעור ההשקעה כאחוז מהתוצר שהוא הגבוה ביותר בהיסטוריה. בארה"ב, השילוב של ריבית נמוכה ומטבע חזק גורמים לבועת צריכה ונדל"ן והנתונים שמעידים על כל יותר מכל הם (בין היתר): - שיעור חסכון של 0% שהוא הנמוך ביותר בהיסטוריה. - שיעור הצריכה כאחוז מהתוצר של 71% שהוא הגבוהה בהיסטוריה. - גירעון במאזן המסחרי של 7% תוצר שהוא הגבוה בהיסטוריה. כלומר, המחירים המלאכותיים גורמים להקצאת משאבים מלאכותית בהתאם: האסיאתים מייצרים יותר מדי, האמריקנים צורכים יותר מדי, ובשני האזורים יש בועת נדל"ן. המצב הזה אפשרי כאמור, רק בזכות הדפסת הכסף המאסיבית של ממשלות אסיה. אולם, כמו כדור שלג שיכול להמשיך לגדול או להתפוצץ, כך עומדות היום בפני מנהיגי אסיה והעולם שתי אפשרויות: להמשיך להדפיס כסף ולתמוך במערכת המחירים המלאכותית או להפסיק להתערב ולתת לכוחות השוק לקבוע את המחירים. המשך הדפסת הכסף יגרום לשלוש בעיות: 1. עלייה באינפלציה, כפי שמתבטאת כבר היום במחירי הסחורות והאנרגיה. 2. גידול נוסף ואף האצה בקצב הגידול של חוסר האיזון הגלובלי. 3. העברה הדרגתית של הבעלות על הנכסים האמריקניים מידיים של אמריקנים לידיים זרות (כתוצאה מהגירעון המסחרי של ארה"ב), מה שיגרום ל"אי נוחות" בארה"ב. בשל כך, בשלב מסויים, הדפסת הכסף וההתערבות במנגנון המחירים לא יתאפשרו יותר. כשזה יקרה, יבוא המשבר - סין ומדינות אסיה יעברו משבר דיפלציוני בסגנון של יפן בעשור האחרון: עלייה בשער המטבע תגרור ירידה בביקוש (המלאכותי) לתוצרת המקומית, ובשל עודף ההשקעה שם ייגרם מיתון חמור שייפגע בעיקר במגזר התעשייתי. ארה"ב תסבול ממשבר מאזן התשלומים בסגנון של תאילנד וארגנטינה: ירידה בשער המטבע ועלייה בשער הריבית יגרמו לירידה חדה בצריכה האמריקנית (המלאכותית) ולפיצוץ בועת הנדל"ן. בשני האזורים צפוי משבור חמור במערכת הבנקאות. שאר העולם (כולל ישראל) שנהנה מאד מחגיגת ההדפסה העולמית של השנתיים האחרונות, יסבול מההאנגאובר בהתאם שהיא תסתיים. המסקנה מכל זה היא שחוקי הכלכלה הבסיסיים (אין ארוחות חינם, לא ניתן לפתור בעיות ע"י הדפסת כסף וכו') חזקים ותקפים בדיוק כמו חוקי הפיזיקה. ההבדל היחיד הוא, שאת חוקי הכלכלה ניתן לעקם ולכופף, אבל רק לזמן מוגבל ועם תשלום מחיר בהתאם...