כדי לבחון את עמדותי לשבט או לחסד, אני נוהג לקרוא את קומץ הפובליציסטים הימניים להם מתירה התקשורת "המאוזנת" שלנו להתבטא, ולעומתם את נחשולי הצונאמי של הפרשנים השפויים והמיושבים. לכן, מעניין במיוחד לדעת מה חושבים מצדדי ההינתקות ואחותה המופרעת ההתכנסות, בימים סוערים שכאלה.
"להתכנס למרות הכל", כותב דן מרגלית במאמרו במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" בו הוא מתפלמס עם עמיתו בעיתון ירון לונדון, שאצלו נפל כבר האסימון, כשהוא מכה על חטא במאמרו: "יש להכיר בכך שהתאמתו אזהרותיהם של מתנגדי ההתנתקות מעזה, היא לא הפחיתה את עוצמת העימות ובעל כורחנו אנו נאלצים לשלוח את הצבא למקומות שנטש". האמת, אני מתקשה להאמין שהפכתי לפרקליטו של לונדון בנושא זה, שמא אלה פעמי המשיח...
ולגופו של עניין: מרגלית עושה את מאזן הדמים קודם ההינתקות ואחריה ומסקנתו היא: "... המחבלים נאלצו לשגר קסאמים במקום מחבלים מתאבדים כי גדר ההפרדה בעזה חסומה היטב. הקסאם והמנהרה גרמו לישראל נזק והצריכו תגובה, אבל הם דווקא עדות להיות הגדר סיפור הצלחה. הסטטיסטיקה של השוואת מחיר הדם מעידה על כך".
לשיטתו של דן מרגלית, למען היושר האינטלקטואלי, אם במאזן דמים עסקינן, הרי במשך 13 שנים מהסכם אוסלו ועד היום נהרגו בפעולות טרור קרוב ל- 1,500 חפים מפשע, בעוד שבתקופה כפולה שנמשכה 26 שנים מ- 1967 ועד החתימה על הסכם אוסלו האומלל נהרגו כעשירית. המסקנה הנובעת ממאזן הדמים היא שאבי אבות הטומאה הוא ההסכם האווילי שהמיט עלינו את האסון הזה, ולכן יש לפרק את הרשות הפלשתינית הרצחנית, להפיץ את מנהיגיה לכל הרוחות, ולשוב ולשלוט ביהודה שומרון ועזה כפי שהיה קודם אוסלו, עם הלקחים אותם למדנו בעל כורחנו מהאינתיפאדה. זה אמנם רחוק מהאידיאל אך הרע במיעוטו.
הרי גם ההתכנסות לדעתו של מרגלית: "אין טעם לראותה כתוכנית לשלום ולהתאכזב בעתיד שאינה כזאת, אלא לראותה דווקא כהיערכות לעימות צבאי ממושך עם הטרור...". ממה נפשך, נסתלק מיו"ש כפי שהסתלקנו מעזה, ונערך בכפר סבא ובנתב"ג "לעימות צבאי ממושך עם הטרור" כדי לחטוף מטחי קסאמים כמו בעזה, ואז צה"ל יאלץ לשוב לשם כפי שהוא עושה היום בעזה. רעיון עוועים שקשה להאמין שהוא פרי מקלדתו של מרגלית.
במקום אחר כותב מרגלית: "נוכחות צה"ל בנצרים ובנווה-דקלים לא היתה מקלה כהוא זה על העימות הבלתי נמנע עם ממשלת החמאס". ממש לא להאמין שפרשן מלומד נכשל בטיעון מופרך שכזה. הרי הריסת נצרים ודקלים היא שהולידה את ממשלת החמאס לאות תודה שהרוצחים שלהם הם שסילקו אותנו בבושת פנים משם.
אני מציע לדן מרגלית לקרוא את מאמרו של בן-דרור ימיני, בעמוד השכן, בו הוא אומר: "מטרת העל של הפלשתינים היא חיסול ישראל ולא חיסול הכיבוש. במקום לעודד את ישראל להמשיך בהליך של סיום הכיבוש, הם עושים כל מאמץ כדי שצה"ל יחזור לשטח".
היות שאת דן מרגלית ואת עמיתיו אי אפשר לבלבל עם העובדות, ובעיוורונם הם ממשיכים להטיף למען ההתכנסות, וזאת בשל "הצלחתה" המסחררת של אחותה המפגרת ההינתקות. ואם למרות שההינתקות התפוצצה לנו בפרצוף, תתבצע חלילה תוכנית השוטים הקרויה התכנסות, ודן מרגלית ועמיתיו יתקשו לצאת מנתב"ג וילדיהם יתעוררו מסיוטי "השחר האדום" בכפר סבא ובנתניה, רק אז ייפול להם סוף סוף האסימון, אך אז יהיה זה מאוחר מדי ומעט מדי.
