כולם אוהבים כסף. במיוחד אלה המתקיימים מתרומות של אנשים טובים. אני כותב "אנשים טובים", ולא "אנשים נדיבים" - לא במקרה. אם "הנדיב" השיג את כספו בדרך שאינה מוסרית, יש שיוותרו על תרומתו. שים לב לכותרת הזו: "הרב קבע: אסור לקבל תרומה מכספי הימורים" (מעריב/ 4.7.06).
אם לא קראת, אז הסיפור בקצרה: אב בית הדין הרבני בב"ש, הרב אליהו אברז'ל פרסם איסור מוחלט על קבלת כספים שמקורם הימורים. הסיבה: הכספים האלה נתפסים בעיניו, כבלתי כשרים. אומנם הוא לא עושה את ההבחנה בין הימורים חוקיים, לבלתי חוקיים, אבל מה שמרשים כאן, זה איתנות המחסום המוסרי מול פיתוי.
לא במקרה בחרתי לפתוח בקטע הזה, מפני שאתה, בשונה מכבוד הרב, לא עמדת בפיתוי כשהוצעה לך אידיאולוגיה גנובה (יודגש, שלשרון היה מותר לבצע תפנית אידיאולוגית, מה שהיה אסור לו, זה מימוש האידיאולוגיה של השמאל - עם הכוח שקיבל מהימין). ידעת ששרון גנב את הפתקים, ובשונה מכבוד הרב - לקחת.
אני יודע: הפיתוי היה גדול. נקרתה בדרכך הזדמנות חד פעמית - אתה תגיד היסטורית - לראות במימוש האידיאולוגיה שלך, עד כי לא נתת דעתך על הציבור הנבגד. אילו הקפדת על כללי האתיקה, היית חייב לצרוח: "אני רוצה את ההינתקות בכל מאודי, אבל אחרי משאל המתפקדים - לשרון אסור לבצע זאת"!
הדיקטטור המושחת הצליח במזימתו, רק בגלל סיבה אחת: שנאת מתנחלים! למרות שמדובר באוכלוסיה משובחת ופטריוטית (קירשנבאום: "הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל"), עשרות שנים התקשורת דוחסת לתודעת צרכניה, "שנאת מתנחלים". בהגיע רגע המבחן, התברר שעוצמת השנאה הזו, מבטלת הכול.
עכשיו, ולא בפעם הראשונה, אתה יוצא נגד השנאה הזו. במאמרך "אחינו אליהו אשרי" (מעריב / 4.7.06), אתה מזהיר מהסכנה שהשנאה הזו מכילה. (אני מצטט את כותרת המשנה:) "העובדה שרק חצי מדינה מתאבלת על אליהו אשרי מפני שהיה מתנחל, היא תמרור אזהרה מפני הדרך המוליכה לשתי מדינות לעם אחד".
"שתי מדינות לעם אחד"? אתה טועה טעות מרה מר מרגלית. השנאה הזו תביא לנו "הרבה מדינות" לעם אחד. זה כבר קרה!! תוך כדי זה שאלה מאשימים את אלה, התפזרו אבותינו לארבע כנפות תבל. כנראה שהסיטואציה ההיסטורית הזו, מגרה, מטריפה ומסעירה את חבריך המופקדים על עיצוב דעת הקהל. זוהי הסיבה היחידה, שלעולם לא יתעייפו מלהפיץ שנאה כלפי אחיהם המתנחלים.
המאמר שכתבת - גם אם נכתב בתום לב ובדאגה כנה - נגוע ביומרה. כלום אתה מאמין שכמה שורות שלך יש בכוחן לעקור מתודעת השונאים עמל של עשרות שנים? בדיוק כמו ששנאה לקבוצת כדורגל מעצימה את ההנאה מתבוסתה, כך השנאה למתנחלים, העצימה את ההנאה מעקירתם. (יודגש: עקירתם היתה מותרת, אילו מצנע היה מנצח בבחירות בינואר 2003).
תזכורת מ- 95: השנאה לציבור הזה, היתה הסיבה לתמיכתם של כלבי השמירה במעשה המחפיר שעשה יצחק רבין כשהעביר את אוסלו ב' בכנסת, רק בזכות שני מנדטים שנגנבו מהימין (61-59). במבט אובייקטיבי, המעשה שעשה רבין היה "פיגוע בדמוקרטיה". הלקח הראשי מרצח רבין צריך היה להיות: לעולם לא נפר את כללי המשחק הדמוקרטי.
לסיכום דן, אם באמת השנאה הזו מדירה שינה מעיניך, תקוף את מפיציה. הם לידך. אם זה קשה לך, אני מוכן להסתפק בהתקפה על השופטת ההיא מהעליון, שהטריפ היחיד שלה זה לעצור ילדות לחודשים ארוכים, רק משום שהן מהמגזר...
