בלעם היה נביא, ועל כך אין חולקים. לפי כל המפרשים, האיש היה בדרגת נביא. הרמב"ם מסביר את מעלותיו של נביא ואומר במשנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה א':
"ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, ולא יהיה יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם".
כזה היה בלעם - חכם, גיבור וכובש את יצרו, כפי שמסופר בתורה, עת דחה את פיתוייו של בלק אשר הציע לו עושר מלכות, ובלבד שיקלל את ישראל, הצעה שבלעם הנביא דחה אותה בנחישות.
לא זו בלבד שנביא היה האיש, אלא שדבריו על עם ישראל ראויים היו, ולפי התלמוד הבבלי [ברכות, י"ב, ע"ב] גם לפי הירושלמי [ברכות, א', ה']
חכמים ביקשו לכלול את דבריו בקריאת שמע ולא עשו כן רק משום טורח ציבור.
במה היו דבריו של בלעם על עם ישראל כה חשובים, עד כדי הצדקת מסורת של קריאתם כמה פעמים ביום? יש בהם
"יציאה ומלכות" - הזכרת יציאת מצרים והזכרת מלכות, ראה במדבר כ"ב כ"א-כ"ב:
"לא הביט אוון ביעקב
ולא ראה עמל בישראל,
ה' אלוהיו עמו
ותרועת מלך בו.
אל מוציאם ממצרים
כתועפות ראם לו".
מכיוון שפרשת בלק היא על-פי המסורה מכלול אחד, מקשה אחת כפי שכתבה משה רבנו [אינה מחולקת לפסקאות], לא הייתה הרשות בידי חכמים לברור מתוכה את הפסוקים כדי להכלילם [בנפרד מהיתר] בפרשת שמע, וכאמור, קריאת כל הפרשה כולה - היא בבחינת טורח ציבור.
הלקח העולה מכך הוא שיש להתחשב בציבור ולא להעמיס עליו אפילו קריאה בתורה. אך זהו רק לקח-ביניים מהמסופר בגמרא על הפרשה, ולא מהפרשה עצמה. רציתי להעלות לקח נוסף מהפרשה:
עד כאן, נאמרו דברים בשבחו של בלעם, כי נביא הוא, ודבריו על עם ישראל ראויים. נקרה לעם ישראל נביא מאומות העולם, נביא שניבא על ישראל נבואת אמת וכלל בדבריו דברי שבח לישראל. ובכל זאת, מספרת התורה דבר מה, שלא כל כך בשבחו של הנביא הזר, והוא, סיפור אתונו של בלעם; לפי הסיפור, האתון לימדה את בעליה מוסר, וראתה חיזיון שהוא - הנביא החכם והגיבור - לא ראה.
זה לא כל כך מחמיא לנביא הזר. אומנם במציאות - לא דיברה האתון, אלא מדובר בחלום שחלם הנביא, וכאן ראוי לצטט מדברי הרלב"ג בפירושו לתורה - "אשר הוא בהכרח דבר נראה לו במראה הנבואה - לא דבר שקרה", אולם המסר המובא בסיפור - מעמיד את בלעם באור שלילי.
לאמור, אף על-פי שמדובר בנביא אמת, משכמו ומעלה, ואף על-פי שמדובר בנבואת-שבח לעם ישראל ברמה כזו הראויה להיכלל בקריאת שמע, התורה לא יצאה מגדרה כדי לרומם ולשבח את הנביא הזר.
ומהו הלקח? לקח טוב וחשוב הוא לעניינינו, לבל נתרפס בפני זרים רק בזכות זרותם. אל נעלה את מעלת הזרים מעבר למה שראוי ונבחן כל דבר בבקורתיות אפילו כשמדובר במשהו מחו"ל. ואולי, במיוחד כשמדובר במשהו מחו"ל.
השפה שלנו - יותר מתוחכמת, מוצרים רבים שלנו עומדים בתחרות ועדיפים במגוון רחב יריעה על מוצרי יבוא, המדענים שלנו - אלה היוצרים בעיקר בשפה העברית - כבר הוכח שהם בפסגת המדע העולמי, ארצנו, צבאנו, ואפילו כמה ממדינאינו.