בראיון לעיתון "הארץ" ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי, מלין על החברה הישראלית שאינה בשלה לחרדי בעמדת מפתח. הוא טוען כי השיח הציבורי הישראלי נגוע בגזענות בכל הנוגע לתפקודם של אנשי הציבור החרדים, ומקשה עליהם להשתלב בתפקידים בכירים בחברה הישראלית: "עושים מאיתנו סדין שחור", הוא אומר. כיליד ירושלים ותיק שאינו מוכן להחליפה בשום עיר אחרת בעולם, אני אומר לך ראש העיר הנכבד (שלא בחרתי בך) "טול קורה מבין עיניך".
הביקורת שלך כלפי הטוענים שהעסקנים החרדים פועלים אך ורק לקידום המגזר החרדי אותה הבעת במילים בוטות אלה: "זה מפלטו של הנבל ,זה גועל נפש..." נשמעת כזעקתו הפתטית של הקוזק הנגזל.
נכבדי ראש העיר, הציבור החרדי הרוויח ביושר את כל מה שאתה מלין עליו. דבריך נשמעים כאילו באו מחייזר שנחת זה עתה מהחלל ואינו מכיר את הביצה שהצמיחה את פרי הבאושים של הניכור הממאיר בין החרדים לחילונים.
כיליד ירושלים שעבר על בשרו את הכפייה הדתית בכל כיעורה, אנא אל תספר לי סיפורי מעשיות. אני זוכר כאילו זה היה היום, בהיותי בן 10, הייתי על סף איבוד הכרה מלבנה שיידו בראשי טרוריסטים חרדים, כשרכבתי על אופני בשבת, בשכונה בה היה עדיין רוב חילוני גדול.
לעולם לא אשכח את הטראומה שעברה אחותי בת ה- 13 באותם זמנים, כשבפתח ביתנו, לבושה בחולצה נטולת שרוולים, ירקו בפניה צעירים חרדים וקראו לה "פריצה!"
מר לופוליאנסקי הנכבד, זהו רק אפס קצה של מנת המרורים שהלעיטונו החרדים שחוצפתם גברה משנה לשנה. כמו ההפגנות האלימות נגד פתיחת הבריכה הציבורית בדרום ירושלים, הרחק מכל שכונה חרדית, הזכורה לירושלמים הותיקים בשמה הידוע לשימצה "בריכת המריבה".
ומה באשר להשתתפותכם בשירות הצבאי? אתה מלין על כך שהציבור החילוני מקשה עליכם להשתלב בתפקידים בכירים בחברה הישראלית. אני מודה באשמה, אכן כן, השתלבו ראשית הכל בשירות מלא בצה"ל, הידחקו עמנו בתוך הטנקים הלוהטים, רוצו איתנו על הג'בלאות, השתתפו עם בנינו במלחמה העקובה מדם בטרור, וראו זה פלא איך נשלבכם כהרף עין בכל התפקידים הבכירים הנחשקים, ממש ככל אזרח שווה חובות וזכויות.
תקצר היריעה מלהזכיר אלפי הדוגמאות להתנכרותכם המכוונת לחברה הישראלית, מהשתתפותכם המועטה בשוק העבודה והיצירה, לסלידתכם מחיי התרבות שלנו, והסתגרותכם בפנינו כאילו אנחנו נשאי מחלה קטלנית רחמנא ליצלן.
בינתיים, נטל ההוכחה הוא עליכם מר לופוליאנסקי הנכבד, בעיני - ביקורתך נשמעת נלעגת, מופרכת, ותלושה ממציאות חיינו.