חבל, לו עמדה דוגית על תילה לא היינו צריכים לכובשה מחדש, וסמ"ר יהודה באסל ז"ל לא היה נהרג על חורבותיה. ולא היו משגרים משם את הטילים שפגעו באשקלון.
ולו עמדו עדיין גם אלי סיני וניסנית במקומן, "דעת הקהל הבינלאומית" לא היה מאלצת את אולמרט להוציא את צה"ל משם, למרות ירי קסאמים גובר והולך.
כש"תוחמת הצפונית" היתה עדיין יישובים אזרחיים, ישב שם הצבא דרך קבע ו"העולם" השלים עם העובדה, שהיכן שיש יישובים זה דבר שבשיגרה שצבא שומר עליהם. עכשיו, שחרבו היישובים, מתברר שגם צבא אי אפשר להחזיק על הריסותיהם. זה כבר נחשב "כיבוש".
חבל, שרק "אחרי מות" יוצאת לאור צידקת "תוכנית האצבעות" שחזתה גם את הצורך העתידי בחגורת מגן צבאית בצפון הרצועה וגם את חיוניותה של התיישבות אזרחית כעוגן הכרחי לנוכחות הצבאית. התוכנית ידעה לנצל את הזכויות הלאומיות היהודיות על חבל זה של א"י כבסיס ומנוף לנוכחות הזאת. ועל כן, הוגיה ומבצעיה - וביניהם רבין ושרון - דחו בתוקף ראיית ישראל בעזה כ"כובשת". עד שבאה זיקנתם וביישה את בחרותם.
אולם בתוחמת הצפונית לא די. על נתיבות, כפר מימון וקיבוץ סעד יורים ממקומות אחרים, והצבא דורש לבתר את הרצועה. והנה, גם את זאת חזתה תוכנית האצבעות מראש, ולצורך זה שילחה עוד "אצבע", דרומית לעזה, שהגיעה עד לים, וממנה היה ניתן לפקח גם על נמל עזה. לאצבע הזאת קראו נצרים. היום מתלונן הצבא ש"הביתור" מצריך חטיבה שלמה נוספת, והיא תצטרך לשהות בשטח זמן ממושך.
חבל. כשנצרים עוד היתה בחיים, הספיק גדוד כדי להוריד מחסום ולבתר את הרצועה. אך מחנה השלום מחה: גדוד שלם בשביל קומץ מתנחלים?! ותקשורת עויינת החרישה את טענת המתנחלים, שלא עליהם שומר הגדוד, כי אם הם והגדוד שומרים על הנגב!
לתפקיד של ביתור דרום הרצועה הועידו עוד אצבע. קראו לה גוש קטיף. ולגוש הזה היה תפקיד נוסף, מכריע: לפקח על הגבול המצרי - מעבר רפיח וציר פילדלפי. היום מדווחים משטחי הלחימה שצה"ל נתקל בעוצמת התנגדות שלא ציפה לה, ובכמות נשק הרבה יותר גדולה ממה שהיתה לפני הנסיגה.
חבל. לפני שגורשו המתנחלים תפקד גוש קטיף כשטח עורפי שאיפשר לצה"ל לשלוט על ציר פילדלפי ועל מעבר רפיח ולמנוע את זרימת הנשק והמחבלים. עכשיו צופה לשם צה"ל מרחוק, מתוך נמל התעופה דהנייה וגם שם, כ"כובש", ימיו ספורים.
חבל. קודם ידע חייל שהוא שומר ברצועה על חיים יהודיים, היום הוא כובש חורבות, ומייד נסוג. כמה זמן ירצו חיילים לסכן את עצמם ללא תכלית?
אם קללת "ההתכנסות" תתגשם חלילה, יכרו מנהרות גם מתוך ג'נין, טולכרם וקלקיליה. טילים ישוגרו ממאחז חרשה, שאולמרט זומם להשמידו, ויורידו את ערך הדירות במודיעין ובמכבים. טילים ממאחז מצפה לכיש, שגם הוא מיועד להריסה, יבריחו את תושבי קריית גת, וטילים ממאחז "גבעת אסף" יתפוצצו בירושלים.
היום, צה"ל נוכח ופועל בכל פינה ביהודה ושומרון, ומתוך השטח הזה שומר על חיפה ות"א מפני מתאבדים וטילים. חבל. לאחר מחיקתן מעל פני האדמה של אילון מורה, איתמר, שילה ועלי - צה"ל יצטרך לשוב לכבוש את חורבותיהן, לצאת מיד ולכבוש שוב, והכל במחיר דמים. היום אין טענות בעולם נגד בסיס חיל האויר בהר בעל חצור שליד עופרה או נגד מחנה צה"ל ליד בית אל. לאחר החורבן, הנוכחות הזאת תהפוך בלתי נסבלת מבחינה בינלאומית.
כמה מתנחלים מגורשים, הלומי טראומה, מרירים ומיואשים, יהיו מוכנים לשוב היום לגוש קטיף, לספוג אלפי פצמ"רים ולא להוציא הגה? קיבוצי הסביבה, ששמחו לאידם, סייעו לכוחות הגירוש בחדווה וגם בעבור בצע כסף, והיום הם בעצמם טועמים את הטעם, ראוי שיבקשו מחילה מן המתנחלים, על ברכיהם.
לעם ישראל כדאי לשמור מכל משמר על המתנחלים היושבים בעומק השטח, מעבר לגדר. הוא זקוק להם שם. ממעוף הקסאם רואים היטב, כמה קטנה הארץ. מה קטן, למשל, המרחק מהתנחלויות המיועדות להשמדה כמו חרמש, אבני חפץ, שבי שומרון ועינב - לטולכרם ומשם לנתניה.
שימרו על הצעירים היושבים בשברי קרוונים, ואף במערות, בדרום הר חברון, ומאפשרים משם לצבא לאבטח את נתיבי הטרור מן הנגב. שימרו על חוות סקאלי ויתר המאחזים ב"עוטף שכם". שימרו על בני עמכם שוויתרו על ה"עכשיו" וה"אני", על ה"בא לי" וה"כיף לי" ללכת בשבילכם אל לוע הנמר.
חבל. אין לכם שום דבר יותר טוב להעמיד מול האיסלאם הפנאטי המאיים על כל אחד מכם. לבל תהפוך מדינת ישראל לגוף, שהמערכת החיסונית שלו, המיועדת להגן עליו מפני תוקפים זרים, "משתגעת" ותוקפת אותו בעצמו.
