זה נשמע כמו בומים עמומים, משהו דומה לטריקת דלת מהרוח בבית השכן, פחות מזיקוקים של יום העצמאות. זה עף כ- 5 דקות ולא חוצה יותר מתקרת בטון אחת. אם צה"ל היה נערך כמו שצריך, זה כמעט ולא היה פוגע באיש.
גם ככה הם הרבה פחות מסוכנים מתאונות דרכים. אלמלא התקשורת ליבתה את ההיסטריה ההמונית, כמעט ולא היינו מרגישים בהם (וסובלים מהם עוד הרבה פחות). ברוכים הבאים לארץ הקטיושות. אולי זה לא נעים, אבל זה ממש לא נורא.
נכון, אין לזלזל בטילים של נסראללה והחמאס. להיפך, יש לחזור ולשנן שוב ושוב על כך שזוהי התוצאה הישירה של הבריחה מגוש קטיף ומלבנון. כי מי שברח מלבנון, לבנון תרדוף אחריו, ומי שברח מעזה, עזה תרדוף אחריו.
אבל הדרך הכושלת שבה מנהלת הממשלה את המלחמה הזאת (איך קוראים לה, לעזאזל?), חוסר המוכנות, הניהול המבולבל, ההיסטריה ההמונית - כל אלה גובים קרבנות בגוף ובנפש פי כמה וכמה מהטילים. תיכף אסביר.
הממשלה והתקשורת תמיד רוצות "התראה מראש". שש (6) שנים מראש הם קבלו התראה! מאז שאהוד ברח מלבנון, והתממש "תרחיש האימים" - הסנריו המסוכן ביותר לישראל - החיזבאללה תפס את הגבול, הקים שרשרת מוצבים ועמדות תצפית השולטת על כל אזור גבול הצפון והכל בתכנון, ניהול, פיקוד ומימון אירני, כל ילד ידע שזה ייגמר בצרות.
כאשר ממשלות ישראל, ובמיוחד זו של שרון, ששלט במדינה בארבע משש השנים האלה, התירו לנסראללה להשתלט על דרום לבנון, לדחוק את ממשלת לבנון וצבאה צפונה, ולמלא את כל המרחב הזה בלמעלה מ- 13,000 טילים מאירן, הרי המחדל זעק לשמיים.
ממשלות ברק, שרון ואולפרץ יכלו לעצור את ההתדרדרות בכל שלב. בעת ההתפרסות, בזמן בניית המוצבים, לאחר הפיגוע בשלומי, לאחר חטיפת החיילים בהר דוב, לאחר ההתקפה ברג'ר, לאחר ירי הטילים על יחידת הבקרה של חיל האוויר במירון ("פיגוע אסטרטגי" לכל דבר ועניין).
אבל ברק-שרון-אולמרט לא ספרו את תושבי הצפון. כל מה שעניין את תושבי מדינת תל אביב היה הצימרים שלהם בסופי שבוע. "מלחמת שלום הצימרים". אותם צימרים, שמהווים פחות מאחוז אחד מהכלכלה בצפון, הם התירוץ הקבוע בפיהם של שרי מדינת תל אביב למחדל חוסר הטיפול בחיזבאללה.
אבל גם בתנאי המדיניות המטומטמת של חדלון העשייה מול מצבור הטילים האירני שנערם בגבול הצפון, היינו מצפים שהמודיעין והשב"כ ימפו כל טיל וכל בסיס שיגור של חיזבאללה, וכי פיקוד הצפון יכין תוכנית מגירה מפורטת לחסל את כל המאגר בתוך 48 שעות ממתן פקודה. וחיל האוויר יתאמן ויתכונן לכך בהתראה קצרה. נאדה.
כאשר החיזבאללה עשה מארב אר פי ג'י קלאסי לסיור של מילואמניקים, זהה כמעט לחלוטין לאירוע החטיפה בהר דוב (צה"ל לא למד כלום ב- 4 שנים?), וכאשר נחטפו שני החיילים וממשלת ישראל החליטה בהיסטריה לצאת למבצע כולל בלבנון, האם לא היה ברור שקודם צריך לטפל במשגרי הטילים? לשם מה שלחו מטוסים להרוס גשרים, מסלולי המראה ואת הבית של נסראללה בביירות, ולא רכזו את המאמץ במניעת הפגיעה בעורף האזרחי - ע"י תקיפת משגרים, מצבורי טילים וכני שיגור? אם כל גיחה של חיל האויר (יותר מ,- 1000 כבר בוצעו) היתה מורידה משגר אחד בלבד, כבר מזמן לא נשאר היה לחיזבאללה ולו משגר אחד לטילים נגד לישראל.
ועוד תמיהות על תפקוד הממשלה: מדוע לא מכבים את החשמל לחיזבאללה בדרום לבנון? לכל הפחות בכפרים השיעים שמהם משגרים את הטילים? מדוע לא משמידים את רשתות התקשורת הסלולרית והקווית שלהם? מדוע לא סותמים את הפה לתחנת הטלוויזיה של נסראללה, אל מנאר? מה שווה נסראללה בלי הטלוויזיה שלו? ואם חיל האוויר לא מסוגל לבצע את המשימה הרי יש להכניס חיילים רגליים, אלה שמתורגלים בתפיסה וחיסול מחבלים מדי יום ביש"ע.
אם יש לממשלה תשובות - עד עכשיו לא שמענו אותן. יו"ר ועד העובדים שנוסע במכונית של שר הביטחון אץ רץ לכל הזדמנות צילום, אבל לא שמענו ממנו עד עתה מילה משמעותית אחת בקשר למחדל בטיפול בטילים הנורים על העורף האזרחי בעשרותיהם מדי יום. זה לא ביטחון - זה אנטי ביטחון. סר הביטחון.
גם אם נתאמץ מאד להתרגל לרעיון שאת המלחמה הנוכחית מנהלים שני טירונים ורמטכ"ל שלא פיקד על מחלקת חי"ר בחייו, הרי לפחות פיקוד העורף המהולל היה יכול להתכונן אליה. איך? למשל בהקמת מערך התראה על הגבול שיזהה את יציאת הטיל ואת יעדו (מכ"מ ומחשב עושים את זה בתוך פחות מ- 30 שניות) ויתן התראה ברדיו ובטלוויזיה. אלמנטרי, לא? נראה שגם זה מעל ליכולתם.
או למשל מתן הוראות סבירות ולא היסטריות למיגון אישי. אם אנו יודעים כי הטילים מגיעים מלמעלה ואינם עוברים יותר מתקרת בטון אחת, הרי כל מה שצריך הוא להוריד את התושבים לקומה אחת או מקסימום שתיים מתחת לפנטהאוז. בשביל מה לשלוח אותם למקלטים מעופשים וצפופים, בהם הסיכוי לפגיעה המונית גדול פי כמה וכמה? ועוד בדרך הם מסתובבים בחוץ בדיוק בזמן המסוכן ביותר - לפני הנפילה.
ודי עם האזעקות המטופשות. אף אחד לא שומע אותן, וגם כששומעים, ממילא לא מבינים אם זו אזעקה או אמבולנס. ומה קורה לאחר האזעקה? לכמה זמן היא בתוקף (האמת - מקסימום 5 דקות עד הנפילה)?
ואולם הגורם המסוכן והמזיק ביותר בכל מחדל הקטיושות הוא ההיסטריה ההמונית. 99% מתושבי הצפון לא רואים, לא מרגישים ובקושי שומעים את נפילת הטילים. הם נלחצים בעיקר משידורי החדשות בתהליך של הפנמה אישית. הם פוחדים שאולי מה שצולם יקרה גם להם. ברור לחלוטין שהלחץ יתבטא בעשרות נפגעי חרדה והתקפי לב מיותרים שיהיו קטלניים לא פחות מהטילים.
המקרה המצער של עובדי מוסך הרכבת שנהרגו מטיל, הוא היוצא מן הכלל המלמד על הכלל. מה שקרה שם, היה טיל שפגע בגג מפח, התפוצץ ראשונית ופיזר אלפי כדוריות בכל החלל שמתחתיו, ומהכדוריות נהרגו ונפצעו כמעט כל הנמצאים. אם היתה התראה של דקה והם היו נכנסים למבנה קשיח כלשהו, איש לא היה נפגע שם. בכל מקרה, זה מלמד מה קורה כששלושים איש נמצאים בחלל אחד שנפגע. זה גם מסביר למה זה מטופש להכנס למקלטים ציבוריים.
אם רוצים לחזק את העורף, חייבים לחזור לשגרה מיידית. לפתוח את כל העסקים ומקומות העבודה, לצאת לרחובות, לחזור לחיים. לעודד את האנשים להשרא בבית, לא לברוח (לאן? הקטיושות עוד לא הגיעו לתל אביב? חכו ותראו). על פיקוד העורף לתת התראה ממוקדת על התקפה (עיר ושכונה) ואז להנחות את התושבים להכנס למבנה קשיח כלשהו או להצמד לקיר מצידו הדרומי. 15 דקות וממשיכים. במבנים בעיתייים (חד קומתיים, גגות רכים, אולמות גדולים) לא ייעשה שימוש.
גם רצוי שהתקשורת תחזור לשיגרה ותפסיק את ההיסטריה. אין להם מידע, וכל הזמן "טוחנים" כל ארועון קטן, ובשאר הזמן מראיינים פוליטיקאים עד לזרא. די! נמאס, יש מידע - תשדרו. את ההתראות תשדרו ברדיו ובטלוויזיה (הרייטינג ירקיע שחקים). אבל כל עוד אין שום דבר חדש - שדרו מוזיקה, מערכונים, שיחות עם מאזינים.
הגיע גם הזמן שפיקוד העורף ודובר צה"ל ישלחו לתקשורת דובר אמין ומעודכן שירגע את הציבור במקום לבלבל ולהלחיץ אותו. "מרגיע לאומי" מהסוג של נחמן שי.
רק דבר אחד נשאר לנו להתפלל: שכל תושבי מדינת ישראל יקיימו מצוות התורה באותה אדיקות שהם מקיימים את הוראות פיקוד העורף. ככה מובטח שכולם יחזרו בתשובה כבר היום, ועוד יזכו ל"שכר מצווה".