פתאום המרפסת עם הנוף הרחב עד הגבול הצפוני הופכת מתענוג לאיום. שלושה טילים נשמעו מחדר השינה שלי. רצתי מהר למרפסת לוודא שהפגיעה אינה אסון ושהמיכלים הענקיים במפרץ עדיין שלמים. אכן המכילים שלמים. פתחתי טלוויזיה לוודא אם מודיעים על פינוי אזרחים. פעם ראשונה מזה חמישה ימים, ההתלבטות אם לעזוב את ביתי בחיפה ולחזור לבית הוריי היא התלבטות אמיתית.
זה היום החמישי כבר שבו היצמדות לטלוויזיה היא כל מעשיי. שלוש תחנות ישראליות, אלג'זירה, שתי תחנות לבנוניות ותחנה סורית. ארבעה ימים תחנות הטלוויזיה הישראליות כמעט לא דווחו כלום על מה שקורה בלבנון, והיום, אחרי ההפגזות על חיפה, ניחמה דוברת צה"ל את התושבים הישראלים וביקשה מהם לצפות בטלוויזיות הערביות כדי לראות "שלבנון מפוצצת" ו"להתעודד".
לבנון מפוצצת כבר חמישה ימים, הישראלים יכולים להתעודד!! לבנון נמצאת תחת מצור ישראלי, נמל התעופה פוצץ כבר מהיום הראשון, הגשרים בלבנון פוצצו בצורה סיסטמאתית, 80 הרוגים ו-250 פצועים. כפרים מפונים בשלמותם, לרגע אפשר לחשוב שלבנון הופגזה אחרי מיתקפת הטילים על ישראל, אפשר לשכוח שזו תגובתה של ישראל על נפילתם בשבי של שני חיילים. תיזמון השבי בלבנון יחד עם שבי החייל בעזה, הוציא את ישראל מגדרה והמתקפות ממשיכות להתנהל בשתי החזיתות.
התושבים הישראלים צריכים לפתוח את הטלוויזיות הערביות יום יום, לראות שעזה מפוצצת כבר שבועיים, עם עשרות הרוגים, כולל משפחות בשלמותם וילדים, שלבנון חרבה מהיסוד, שישראל משתמשת בטילים שהוחרמו ונאסרו לשימוש ברמה בינלאומית. התושבים הישראלים צריכים לפתוח טלוויזיות ערביות לראות מה עושה הצבא ה"הומניטארי" הישראלי.
אבל התושבים הישראלים שבויים בעצמם וניזונים בצורה בלעדית מהתקשורת הישראלית המביישת את עצמה. שוכחים מזה שישראל היא מדינה כובשת, מתייחסים אל החיילים כחלק מהאוכלוסיה האזרחית ומבלבלים בין השניים, מתעלמים מזה שהחיילים החטופים בעזה או בלבנון הם אסירים, שחיילים שבויים משחררים דרך משא-ומתן, ששלום בכלל אם מישהו מעוניין עושים דרך משא-ומתן ולא במלחמה והכפפה. אבל ישראל לצערי הרב אף פעם לא ראתה את עצמה חלק מהמזרח התיכון, תמשיך להילחם במקום בכל הכוח שיש לה והמקום ילחם בה בחזרה. אזרחים חפים מפשע ימשיכו ליפול בכל הצדדים ודם ימשיך להישפך יותר בצד השני, אם זה מה שמעודד את הישראלים, הישראלים יכולים להיות מעודדים.
