מזרח תיכון חדש

בדבר אחד אני חייב להסכים עם חזונו של שמעון פרס: נבואתו התגשמה, ויחסית לנבואות אחרות - די מהר, מהר עד כדי כך שהוא זוכה לראות את התגשמותה במו עיניו: אכן יש לנו מזרח תיכון חדש, שמתרקם ומתגבש תוך כדי הלחימה בלבנון ובעזה, לאחר נטישת השטחים בשלמות בשתי חזיתות אלו על-ידי צה"ל בצפון ועל-ידי צה"ל והתושבים שבדרום. להלן עיקרי החידושים שנתגלו: • מזרח תיכון חדש זה טופח על פניהם של מדינאים ואנשי ציבור רבים, אשר סברו לתומם כי שורש הסכסוך בין ישראל לבין שכנותיה הוא הכיבוש, והנה, אנו נסוגים בשתי החזיתות לגבול המוסכם - וכתגובה לכך אנו מקבלים ירי של קטיושות וטילים, חטיפה ורציחה של אזרח וחטיפת חיילים. האין זה מזרח תיכון חדש לחלוטין, לכל מי שטעה בהערכתו בקשר לשורש הסכסוך, וכפועל יוצא מכך טעה גם בקשר לפתרון, אליו שאף בתמימות?! חדש לחלוטין. • החידוש לא מצטמצם בעניין הערכת השמאל את הלכי הרוחות אצל שכנינו, אלא הוא מתרחב גם להבנה גלובלית [או ליתר דיוק: אי-הבנה] של אומות העולם. הזהירו אותנו השכם והערב כי רק נראה את נחת זרוענו לחורשי רעתנו, ומיד נקומם עלינו את העולם כולו, את האו"ם ואת ארה"ב, ואלה ימנעו מאתנו מלפעול להגנת ישראל, אף על-פי שכל מדינה אחרת היתה מגנה על עצמה וגם זוכה באהדת העולם. הזהירו אותנו, כדבר מובן מאליו, כי נהיה מבודדים בין אומות העולם, ולא נוכל כלל להתקיים בבידודנו: האו"ם יחרים, המסחר ישותק, יופעלו עלינו סנקציות, יפסיקו לשאת ולתת עמנו וישתקו את כלכלתנו ואת קיומנו. ומה קרה? בדיוק ההפך: העולם כולו אתנו, ארה"ב בהנהגת הנשיא בוש ואחרים תומכים בנו מוסרית ופוליטית, ואף מעבירים אלינו מסרים ברורים ורמזים עבים כי יש לנו מנדט לחסל את הטרור. מי היה מאמין, מזרח תיכון חדש... • ועוד התחדש עלינו המזרח התיכון גם בתחום הצבאי. הזהירו אותנו ואמרו לנו, כולל אלופינו שהרבו ועדיין מרבים לפטפט בכלי התקשורת, כי אי אפשר לנצח טרור. כי רק דרך השלום תביא, כך נטען השכם והערב, לרגיעה ולשלום. רק בדרך המשא-ומתן, כך אמרו, נוכל לחיות בשלווה. והנה, בניגוד לדברים אלו, אפילו אסד נשיא סוריה מבקש עבור אנשי חסותו בלבנון הפסקת אש, וממשלת ישראל מחליטה בצדק לא להיעתר לבקשתו כל עוד לא הושגה הכרעה שתבטיח חידלון הטרור. להחלטה זו שותפים לפחות שני שמאלנים - שר הביטחון וראש הממשלה. אז זה לא מזרח תיכון חדש? אנו צריכים עכשיו להתפכח אל מול המזרח התיכון החדש, המתנהל לפי כללים חדשים: א. נסיגה לגבולות 67 או אף לגבולות 48 אינה מהווה ערובה לשלום. ב. עקירת ישובים ומסירת שטחים לאויב לא מהווה אתנן למניעת טרור. ג. העולם לא נגדנו; העולם הוא בעיקר נגד החלשים והנדכאים, וכל עוד נוכיח כי אנו המנצחים - העולם יהיה עמנו. כך נהג העולם אלפי שנים, ואיני צריך להביא דוגמאות. ד. אפשר וצריך להילחם נגד הטרור ולנצחו - ויש לנו דוגמאות לכך כולל בהווה, כולל בסביבתנו הקרובה. ה. השאיפה לשלום לא צריכה להיות נחלתו של הצד החזק בסכסוך והמנצח במלחמה, אלא דרכו של עולם שהצד החלש, דווקא הוא מבקש/מתחנן על נפשו לשלום, והצד החזק [אל תטעו: ישראל] מסכים בתנאים שהוא לא רק מציב ומכתיב, אלא גם יוצר מנגנון לקיומם. מזרח תיכון חדש לגבי כמה קוראים. [יש לי עדים, שיעידו כי לגבי - המלחמה הזו לא חידשה דבר].