יום שבת בבוקר, חם, חם מאד, לא רק בגלל מזג האוויר. מלחמה מתחוללת בגבולות מדינת ישראל, גם בצפון וגם בדרום. יש פצועים והרוגים, לא רק בקרב לוחמי צה"ל. אוכלוסיה אזרחית נפגעת, נשים זקנים וטף נהרגים ונפגעים, רוב תושבי מדינת ישראל חיים תחת איום קיומי.
לאט לאט מתאספים ג'יפים בחורשה פסטוראלית ליד מתחם מרחצאות "נאות מדבר" הנמצא ליד משאבי שדה, רוח נעימה מצננת את הגוף הלוהט. היחידים שמטרידים את שלוות המדבר הם מסוקים ומטוסי קרב החגים מעל, בדרכם לאזורי המלחמה.
חיליק מגנוס, אדם מיוחד ורב פעלים, החליט שחייבים להירגע, לקחת פסק זמן, וכך כתב לנו במייל: "תקופה לא פשוטה , המצב משפיע על כולנו. אנחנו הישראלים כבר ידענו תקופות שונות ודווקא בעת כזו טוב להיות יחד. נעים להתחבר אל ערכינו הבסיסים הנותנים לנו חוסן. בואו נצא מהבתים, נתנתק מהפרשנים לשעה קלה ונהנה להתחבר אל הנוף וההיסטוריה של הארץ הנפלאה הזו. מזמין אותכם להצטרף לסיור מיוחד בנגב, הרחק מהכל וקרוב לעצמנו."
יום שבת בבוקר, חם, חם מאד. אנחנו, חבורה של צעירים ובוגרים, הורים וילדים, סבים סבתות ונכדים, חלק מהבוגרים הם מלוחמי החווה הסינית במלחמת יום כיפור, כולם מלוכדים סביב ההפוגה שארגן לנו חיליק. שולחן ערוך שהכין חיליק מבעוד מועד, עמוס בשתייה וכיבוד קל, עורכים היכרות, מנוחה קלה, חלוקת מכשירי קשר, הסבר קצר ויוצאים לדרך.
דוהרים בערבות הנגב. הנוף מרתק, מזכיר נשכחות (חלקן טובות וחלקן פחות) מתקופת השירות הצבאי וממלחמת יום כיפור. חיליק עובר דרך "כפרים" בדואים, אני מתבונן ולא מאמין למראה עיני, המראה מזכיר את הסיפורים על תקופת חומה ומגדל, כאן אומנם אין חומות אבל בכל "כפר" כזה יש "מגדל", צריח מסגד.
חוצים שטחים קדומים ומרחבים עצומים שעליהם בנויות סככות רבות, ווילות מפוארות בתים פשוטים, חנויות מכולת, בתי קפה וקופת חולים, חלק מהסככות מאוישות וחלקן כאילו נטושות, כל המבנים כאן אינם חוקיים בעליל! לאט לאט אני מתחיל להבין את השיטה, בשלב ראשון מקימים סככה, בתוכה או מסביבה בונים בנין, תוחמים בגדר אזור נרחב מסביב למבנה, נוטעים בוסתן, ועכשיו נראה את הגבר שיוציא את הדיירים הבלתי חוקיים. הערה "שולית", כמעט כל מה שניבנה כאן הוא מחומרים גנובים!
חיליק מסביר ומספר בקשר, אני מקשיב ומתפלץ, כמות הבדואים זינקה בדור האחרון מ - 12,000 תושבים ל- 400,000!!! ואם נתון זה אינו מזעזע מספיק אז יש עוד כמה נתונים מעניינים, כמות הפלשתינים באזור הולכת וגדלה בצורה ניכרת ביותר, הבדואים הצעירים והבוגרים לוקחים-קונים נשים פלשתיניות, בונים עבורן בתים לא חוקיים ומתחילים לעשות ילדים, בדרך כלל אישה אחת אינה מספיקה להם והם רוכשים נשים נוספות וגם מהן עושים ילדים.
שאלתי את עצמי מהיכן הכסף לרכוש נשים, עוד אני מהרהר וההסבר מגיע ממכשיר הקשר, מתברר שמדינת ישראל ומשלמי המיסים (בעיקר היהודים) מממנים את ההשתלטות הפלשתינית על הנגב, מוסדות הביטוח הלאומי שמשלמים על-פי חוק קצבאות לילדים הרבים מממנים את הילודה העתידית, וכך סכומי העתק שמקבלות המשפחות עבור הילדים, מעודדים את רוב הבדואים לעשות עוד ילדים במקום לצאת לעבודה יוצרת ומכובדת, ואם זה אינו מספיק אז מתברר שכסף סעודי (במזומן ובידיעת מערכת הביטחון הישראלית) מגיע בדרכים שונות ומשונות לתושבים לעידוד הילודה וההשלטות על אדמות המדינה.
מכת הגניבות המטורפת באזור היא רק ל"השלמת הכנסה" ולשיפור תנאי החיים. האימהות הפלשתיניות מחנכות את הדור הצעיר להיות פלשתינים גאים ואויבים עתידיים למדינת ישראל היהודית דמוקרטית, מתכונת החינוך שמקבלים ילדי עזה והגדה, אפילו המסגדים שנמצאים בכל כפר מעוררים תמיהה בקרב וותיקי הנגב, הבדואי המסורתי מעולם לא היה דתי, רובם ככולם לא נהגו להתפלל, ופתאום מתחילה נהירה לאיסלאם הקיצוני, לחמאס, והכול במימון אזרחי מדינת ישראל משלמי המיסים.
המשכנו בדרכנו להפתעה הכי גדולה, "חוות בודדים", יוזמה זו התגבשה כנראה כתגובת נגד להשתלטות הפלשתינית-בדואית על אדמות הלאום בנגב, הוקצו אדמות לבודדים ומשפחות להקמת חוות חקלאיות עם זיקה גם לפיתוח התיירות המקומית, לאחר מסכת ייסורים של בירוקרטיה מתישה מרובת שנים קיבלו כשלושים יזמים אישור לעלות על הקרקע ולהתחיל בפרויקט האישי שלהם, כאשר באותו זמן מאות אלפי דונמים של אדמת לאום נשדדים לאור היום וללא אישורים ע"י בדואים-פלשתינים.
הפרויקט הניב חוות לתפארת מדינת ישראל, החלוצים המודרניים גרים בקרוונים מיושנים, עמלים כל היום בפיתוח החוות שלהם ובלילה עסוקים בשמירה על רכושם מפני הליסטים הערבים, ממש כמו לפני 50 שנה. ביקרנו בחוות היין "לוטה" ובחוות העיזים "נאות", סימני העבודה הקשה והטיפוח ניכרים בכל מקום בשטח אבל גם הבעת האושר על פני החלוצים.
"כרגע אנחנו נחשבים דיירים לא חוקיים", מספרים המתיישבים, אני לא מבין ומיד מקבל הסבר, למרות הבטחות הממסד לא מחדשים לחוות הבודדים את החוזים, ובהעדר חוזים חדשים התיישבויות אלו לכאורה אינן חוקיות.
"אין דין ואין דיין" יאמרו לכם ותיקי הנגב. המשטרה אינה מונעת בניה פיראטית, נמנעת מכניסה לישובים הבדואים, הפשע חוגג וצובר תאוצה, מכת הגנבות רק גדלה ומעצימה, ואין לגנבים בושה או פחד. ניסיון של הגנה עצמית וירי על גנבים ניתקל למרבה האירוניה בתפארת הדמוקרטיה, בתלונה של הגנבים על מי שמנסה להגן על רכושו מפני הגנבים. המשטרה עוצרת את היורה המגן על רכושו וחיי משפחתו, מחרימה את נישקו ומעמידה אותו לדין פלילי?! לא מאמינים? סעו לחוות הבודדים בנגב ותשמעו ממקור ראשון. אומנם חלקם ממתנים את הסיפורים והחוויות כדי לא להסתכסך יותר עם ה"שכנים הטובים" שחלקם אפילו שירתו ומשרתים בצה"ל ולא תמיד מתוך פטריוטיות או כוונות טובות, אבל בין השורות שומעים ורואים את המצוקה והחשש.
לאט אבל בנחישות, השלומיאליות המדינית והביטחונית של ממשלות ישראל לדורותיהן יוצרת לנו פושעים חסרי מצפון, חסרי רחמים או פחד, כך נוצרת התשתית למלחמה הבאה, ממש כפי נוצרה בגבולות הצפוניים והדרומיים של מדינת ישראל. מדיניות עצימת עיניים, איומים ללא מעשים, אי אכיפת חוק (למעט אכיפת מהירות נסיעה ובנייה בלתי חוקית של יהודים), שחיתות ובצע כסף, כל אלה ועוד יוצרים לנו את המלחמה הבאה, המלחמה עם הפלשתינים תושבי מדינת ישראל (אלו שקוראים להם גם "ערביי ישראל" ו"בדואים"). במלחמה זו לא נוכל להשתמש במטוסי קרב, לא נוכל להרוס מוסדות ותשתיות מהאוויר, והגרוע מכל, במלחמה הזאת לא נוכל לנצח!