ראש ממשלה הוא אחד התפקידים החשובים בכל מדינה. כך גם בישראל. כך בעיתות שלום ורגיעה, ודאי וודאי בעיתות לוחמה/מלחמה. בידי ראש הממשלה מופקדים האינטרסים החשובים של מדינת של ישראל. בידיו הכוח להכריע גורלות, הן של תושבי ישראל והן של גורמים אחרים במזרח התיכון.
מאדם העומד בראשות הממשלה, מצופה שיקדיש את כל זמנו ומרצו לתפקיד. ודאי כשמדובר בעיתות מלחמה מול יריב כמו החיזבאללה. על-אף זאת, נראה שאולמרט, כמו אולמרט, מרשה לעצמו גם בימים אלה להתנהל באופן בעייתי. במקום להתמקד בדברים החשובים ביותר, הקדיש אולמרט חלק ניכר מזמנו בסוף-השבוע לפגישות אישיות, פינוקים וארוחות עם גבירים. הנה כמה מהפרטים שנודעו ל- Nfc מסדר-יומו של מר אולמרט:
- ביום שישי בערב (21.07.06) - ארוחת ערב בביתו של חותנו, עו"ד יוסי גרוס. בארוחה נכחו, בין היתר, עו"ד רם כספי, עו"ד ישראל קנטור, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וגורמים נוספים;
- ביום שישי - מייד לאחר אותה ארוחה, דילג אולמרט לאירוע פרטי אחר. השני באותו ערב;
- ביום שבת בצהריים (22.07.06) - פגישה במעונו/ביתו עם שני אנשי עסקים: ידידו ומיטיבו, אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברת אל-רוב (אותו אקירוב שטרח לשלשל כספים לחשבונם הפרטי של בני הזוג אולמרט, עת רכש תמונות שציירה עליזה, במחירים מפולפלים...); ועם איל ההון היהודי-אוסטרלי, פרנק לואי, מעשירי אוסטרליה. פרנק לואי נמנה עם המתעניינים ברכישת בנק לאומי, בעת שהוצע למכירה במכרז. עכשיו הוא ידיד של אולמרט.
שתי הפגישות הראשונות התקיימו, כאמור, מחוץ לביתו/מעונו של אולמרט. היציאה אליהן התנהלה עם כל האבטחה הנדרשת לראש ממשלה. מטבע הדברים, שלוש הפגישות הצריכו זמן רב, יקר מאוד, שהיה נכון להשקיעו בטיפול בבעיות הביטחון, ובשיחות מדיניות-ביטחוניות עם מי שצריך, ולא בפינוקים אישיים ובחיפוש "זמן איכות". זה אינו הזמן לכך.
נזכור נא, והדם עוד טרי, כי ביום שישי וגם ביום שבת הפציץ החיזבאללה את ישובי הצפון. כ- 100 קטיושות ביום שישי והרבה יותר מ- 100 ביום השבת. ואולמרט? במקום להקדיש את עצמו לענייני המדינה, בחר להסתופף בחברת שועים ורוזנים. האם זה האיש שניתן להפקיד בידיו את בטחון המדינה?
[פניתי אל משרד ראש הממשלה. ביקשתי את תגובת אולמרט לעובדות הנ"ל. אך גם אחרי יותר מיממה, ובניגוד למנהגו (להכחיש, לשקר...), הפעם בחר שלא להגיב].
