אנו בעיצומה של מלחמה, ותוך כדי המלחמה - בטרם הגענו אל היעדים שלה, לא רק ששוחרי שלום אויבינו מדברים על הפסקת אש, אלא נשמעים קולות מתוכנו ובהם קריאות להפסקת אש, אף על-פי שנשיא ארה"ב ושרת החוץ שלו בשלב זה נותנים לנו אור ירוק ואף דרבון גלוי להמשך הפעולה הצבאית.
איני מדבר כאן על חורשי רעת ישראל הפועלים כגייס חמישי, והמתאווים לחזות בתבוסת מדינתם, המדינה שבה הם חיים ואפילו הכנסת אשר בה הם פועלים. אלא, אני מדבר על אחרים, מעין - "מתונים", הדוגלים בהפסקת אש דו צדדית עכשיו, שלום עכשיו...
אכן, הפסקת-אש כזו, כפי שהיא מוצעת, אינה דיבורים בלבד, אלא יש בה גם פיתיון בדמות אזור מפורז ברוחב של עשרות ק"מ, בו ישלטו ללא סייג כוחות בינלאומיים ויקפידו על שביתת נשק דו צדדית הלכה למעשה.
ובהנחה כי כך גם יתבצע, האם ההצעה ראויה? התשובה היא: כן, זו הצעה חכמה, ראויה ומתוחכמת לטובת החיזבאללה ואירן, וסוריה בתווך, והם יעשו הכול כדי לממשה. מאידך, זהו פח-יקוש לישראל. יהיה לנו אזור מפורז ברוחב של 20 ק"מ, ובעניין זה ממש לא חשוב האם יהא זה ברוחב קטן או גדול מהערכה זו. החיץ בו ישהו דרך קבע כוחות צבא בינלאומיים, אכן ישמור ויבודד אותנו מפגעי החיזבאללה, אך...
חיץ זה גם יבודד אותם, ויאפשר להם להתעצם בנשק להרג המוני בבטחה ובשקט, בשלווה ובביטחון, באין מפריע, ולשמחתם הזמנית של המובלים כצאן אחר הבטחות שווא וחזיונות שקר. כי שם, מעבר לחיץ שלא יופרע, ייצרו ויאוחסנו טילים לטווח ארוך, עם ראשי נפץ כימיים וגרעיניים, והכול במימון בלתי מוגבל של כוחות הרשע ו"בהסכמה הדדית", "בחסות או"ם" בהתאם להסכם הפסקת האש ותוך כיבוד הריבונות של כל מדינה [למעט אזור החיץ]...
ובבוא העת, ברצות חסן או אחמד, רעול פנים או גלוי עיניים, הם ישלחו את הטילים הללו אלינו, הטילים שאותם אספו בשקידה כמה שנים שצריך, לא כאוסף מוזיאוני, אלא כדי להשמיד את מדינת ישראל. לכן, החיץ של השלום הזה וכוחות או"ם בו, אינם מהווים פתרון לישראל, אלא מהווים מחסה בטוח ונוח להעצמת הטרור.
מתברר שלבנון עדיין לא בשלה להיות ריבונית בפועל. ישלטו בה כוחות הרשע, או גורם אחר. אנו בדרך המאפשרת שלטון של גורם אחר בלבנון, גורם שינטרל אותה מנשק כלשהו, וימנע חימושה. זה שלטון על עם זר? ודאי.
זהו שלטון צבאי בלבד, בצורת סנקציה אחת ויחידה - נזירות מנשק השמדה כלשהו, עד שהמדינה הזו תגיע למצב בו לא תשחק לידי טרור ורק אז היא תהיה ראויה לעצמאות.
לו לא היינו בורחים מלבנון אז, היום כבר היינו יכולים להשתחרר מלבנון לאחר ביטול הטרור בתוכה, אם היה למי למסור את השלטון. אלא אם כן היה נדרש זמן נוסף כדי שלבנון תהיה ראויה לעצמאות; ויש לזכור ולהבין כי המגבלה היא בלבנון, ולא בישראל שכל רצונה הוא גבול בטוח.