תחת הכותרת "התפכחות" ב"ידיעות אחרונות", ובראיון לדן שילון ברשת ב', מודה המחזאי יהושע סובול, מהמובילים שבנביאי השמאל, שהיה תמים וכי כל תפיסת עולמו קרסה כבניין קלפים: "המציאות טפחה על פני ואני מקווה שהיא טפחה גם על פניהם של רבים מעמיתי השמאלנים... כמי שהשתייך למחנה שדגל בנסיגה מלבנון בהנחה שברגע שנחזור לגבול הבינלאומי לא תהייה לצד השני עילה לתקוף אותנו התבדיתי".
הוא מוסיף ומכה על חטא: "אני עובר חשבון דעות ומוצא שהן היו מבוססות פעמים רבות על משאלות חסודות, ציפיתי שברגע שנצא מרצועת עזה הפלשתינים יכריזו על תנופת בנייה אדירה, אבל הם פתחו בהפגזות של קאסמים". כך אומר המחזאי הנכבד, המשמש פה לרבים מעמיתיו השמאלנים, שלפתע נפל להם האסימון והעירם מהחלום ההזוי של "שטחים תמורת שלום", "שלום עכשיו", "אנחנו כאן והם שם", "מזרח תיכון חדש", ושהכיבוש הוא שורש כל רע.
רק לאחר ששני מיליון מתושבי ישראל מסתתרים במקלטים ובמרחבים מוגנים, ואחרים נמלטו על נפשם כפליטים למרכז הארץ, ובנינו היקרים מקיזים את דמם במלחמת גבורה בלבנון וברצועת עזה, מעז יהושע סובול ודומיו לומר "טעינו". כאילו ואנחנו במשחק ילדים האומרים "פוס" או בהקלדה על delete במחשב כשהכול שב על מקומו בשלום.
אתה יהושע סובול ועמיתיך מן השמאל בתקשורת, באקדמיה, הסופרים, והאמנים, אתם האשמים העיקריים בשטיפת מוחותיהם של אזרחי ישראל התמימים, אותם השליתם ברעיונות ההבל של הבריחה מלבנון וההבלגה הנפשעת שנמשכה 6 שנים, ההינתקות מעזה, והתוכנית הנואלת הקרויה התכנסות, שלמזלנו לא הצלחתם להוציאה לפועל.
אתם העיוורים והסומים שלפתע נפקחו עיניכם, אתם שבאיוולתכם לא השכלתם לראות את הנולד, שרק עכשיו, מעט מדי ומאוחר מדי, התחלף לכם הדיסקט. אתם שלעגתם והשמצתם ברוב יוהרה והתנשאות את "הימנים הפנאטים", אתם שבחרתם בשר הביטחון עמיר פרץ, הקוראים לעצמכם אנשי שלום, והמזמרים היום כי המלחמה הזאת אין מוצדקת מימנה, ושהיא מלחמת אין ברירה, ויש הנסחפים ומכנים אותה המשכה של מלחמת העצמאות.
לא תהיה לכם כפרה אם לא תצאו ותבקשו מחילה ממאות המשפחות השכולות של נטבחי האינתיפאדה שהביא עלינו הסכם אוסלו האומלל, שאתם הייתם חסידיו השוטים. לא תהיה לכם כפרה אם לא תבקשו מחילה מעקורי גוש קטיף החיים כפליטים בארצם, אותם גרשתם "בנחישות וברגישות" מבתיהם.
לא תהיה לכם כפרה אם לא תמהרו לאילת ותבקרו אצל פליטי הצפון המופצץ, המתגוללים על מזרנים בבתי הספר שהעמידו לרשותם פרנסי העיר. לא תהיה לכם כפרה אם לא תצאו לביקור אבלים אצל עשרות המשפחות היושבות שבעה על יקיריהם הלוחמים שנפלו בלבנון והאזרחים שנהרגו בחיפה, צפת, טבריה ונהריה.
רק אחרי שאולי תזכו במחילתם של כל האבלים והאומללים האלה, רק אז תהיו רשאים לפנות אל התקשורת שהיא אבק לרגליכם, ולהודות בפומבי שטעיתם.
ולכל אלה שלא התפכחו עדיין מאשליותיהם, ולכל אלה שעיניהם טחו מראות ושהעובדות אינן מבלבלות אותם, לכל המגיבים לגופי ולא לגופם של דברים, לכם יש לומר: לכם אין תקנה!!!
