תמונות הזוועה של גופות הילדים שחולצו מהבניין בכפר כנא, מזעזעות בהיבט האנושי כל אדם באשר הוא, ללא קשר לדעותיו הפוליטיות. לא מעטים הזילו דמעה לנוכח הפגיעה הנוראה בילדים חפים מפשע. המועקה ליוותה אותנו במהלך היום כולו, למרות שרובנו מבינים ומסכימים עם מטרות המלחמה ומודעים לדילמות שהיא מציגה. מבחינה רציונאלית, ברור לכל שהחיזבאללה עושים שימוש ציני ואכזרי באוכלוסיה האזרחית כמגן אנושי, אך הלב האנושי מתקשה להשלים ולהצדיק מראות קשים כאלו.
לנוכח עובדה זו, נדהמתי לראות שהערוץ השני לא מצא לנכון לשנות ולו במעט את לוח משדריו, והותיר את תוכנית הסאטירה "רצועת הביטחון" על כנה. זוהי הפגנה של חוסר רגישות ואטימות מוחלטת לסבל אנושי, שמציגה אותנו כחברה באור שלילי ביותר. רגישות אינה חולשה, אלא עוצמה, עוצמה מוסרית. טוב עשו חברי הממשלה וראשי הצבא, שלפני הבדיקות והתחקירים התנצלו על הטרגדיה. בכך מלאו בראש ובראשונה את מחויבותם האנושית הבסיסית.
הקרנת תוכנית הסטירה מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא "משדרת" תרתי משמע מסר שלילי, בלתי מוסרי לדור הצעיר. יש בזאת אמירה נוקבת שמשמעותה "אין זה מעניינינו", ובכך אנחנו שומטים את הטיעון המוסרי לעמדתנו אנו. תחושת צער וכאב על עשרות חפים מפשע שנספו - היא המכנה האנושי המשותף הבסיסי ביותר.
חברה אינה יכולה להחזיק במוסר כפול. בדרישתנו המוצדקת לחיים ולביטחון אישי לנו ולילדינו, עלינו לגלות רגישות ועד כמה שניתן- זהירות - במה שנוגע לחייהם של שכננו הלבנונים. והיה וקרתה תקלה קשה כפי שהתרחשה אתמול, ראוי שנשנה מעט מסדר היום הציבורי שלנו. העלאת המורל הלאומי יכולה להמתין עד מחר.