נאומו של ראש הממשלה, בכנס של מרכז השלטון המקומי, היה יכול להיות מושלם, לו היינו מצויים בתחילת המלחמה, ביום השני או השלישי, ולו היינו בודדים בעולם.
אבל אנחנו ביום ה- 21 למלחמה, ופרשת כפר כנא רצה על המסכים בכל העולם ויוצרת השלכות שלא טובות לנו, והמראות של מיליון פליטים וערים הרוסות בלבנון מדברים בעד עצמם, ולהזכירכם, אנחנו לא לבד בעולם. ולפיכך, נאום ראש הממשלה וכוונתו, או משאלותיו, רצויות אך השאלה היא האם הרצוי - מצוי הוא וניתן להשגה? יש לי הרושם שהסיכויים לכך אינם גבוהים.
למען הסדר, נתחיל בכך שאני תומך נלהב בהמשך הלחימה משום שברור לרבים, כולל לראש הממשלה, כי עצירה בימים הקרובים במלחמה תותיר את ישראל עם מעט הישגים, אם בכלל.
נמשיך בכך שאני תומך נלהב בפעילות קרקע מסיבית, בסיוע אווירי וימי, על-מנת לתפוש נקודות שליטה על השטח שמדרום לערוץ הליטאני וכן גם באזור הגבול עם סוריה: הפתחלנד. אני רק משתומם שהתחלנו בפעילות הקרקעית ביום ה- 19 למלחמה. כעת, המרוץ מול שעון העצר של המעצמות יהיה קשה יותר. בעיקר הוא יהיה קשה אם חיזבאללה יפתיע במשך יום-יומיים ולא ישגר טילים. אז תוצג ישראל כצד תוקף ולוחמי חיזבאללה כמי שמגנים על אדמת לבנון.
נוסיף על כך, שהשחקן המרכזי בזירה. השחקן האמיתי: אירן, לא רוצה לראות את השקעתו (החיזבאללה) מובסת. במיוחד משום שהיא משמשת אותו בשני תפקידים: הראשון, אמצעי לחץ לנושא המרכזי בו מתעניינת אירן: ההתחמשות הגרעינית. והשני, ראש חץ לפיזור ההשפעה האירנית במדינות האזור.
כדי להגן על השקעתו, יהיה מוכן השחקן האירני להורות על תקיפה בטילים מרשימים יותר (והסיבה לשיגור תהיה: ישראל תוקפת את לבנון). בקצרה, מדובר במשחק אליו הייתה צריכה להיכנס בשלב זה ארצות הברית. כי זה בעצם מעין קרב תרנגולים בין ארצות הברית לאירן: מי ייסוג ראשון?
אני מעריך, כי ארה"ב לא תרצה להיכנס לריב מיידי עם אירן. טאקטית, היא תעדיף להמתין לסוף אוגוסט 2006, אז פוקע האולטימטום שנתנה מועצת הביטחון לאירן בנושא הגרעין. אז תהיה לה אסמכתא ואליבי להפעיל סנקציות נגד אירן בהסכמה של רוב המעצמות.
ברור שאירן היתה מעדיפה לחמם את הגזרה בלבנון לצורך הסחת הדעת וכדי להרוויח זמן. אבל, בדיוק מאותה סיבה, ארצות הברית איננה רוצה בכך. וכיוון שחלפו 20 יום להסחת הדעת במסגרתם נראה החיזבאללה עדיין על רגליו, ונוצרה גם פרשת כפר כנא שגרעה נקודות רבות מישראל, רוצה ארה"ב כעת להקטין את גובה הלהבות. ולכן, ארצות הברית תלחץ על ישראל לסיים את המערכה בלבנון השבוע. ובשבוע ימים, אנו נכנסים ללחץ רב מדי. כי בזבזנו את שלושת השבועות הקודמים.
מובן שברגע שישוגרו טילים עתירי נזק לגוש דן, ישתנה הכל. לפעמים נדמה לי שחלק ממקבלי ההחלטות רואים בכך דרך חילוץ מפני הלחץ להפסקת האש.
