הכדורים שהרגו את הילד מוחמד א-דורה אינם כדורים שנורו מרובים של חיילים ישראלים. הפגז שהרג את בני המשפחה על חוף הים בעזה אינו פגז ישראלי. גם הקורבנות בכפר כנא אינם תוצאה של הפגזה ישראלית.
שהרי ישראל משתמשת בפצצות חכמות. פצצות בעלות מוסר גבוה. אלו פצצות מיוחדות שהגיעו היישר מארה"ב המוסרית, פצצות שרגע לפני שהן מתפוצצות הן בודקות אם אין ילדים בשטח, ורק אחרי שהן בטוחות שכל הנוכחים אינם קטינים ומחזיקים ברשותם תעודות זהות, אז ורק אז הן מתפוצצות.
מוחמד א-דורה לא נהרג אפוא מכדורי חיילים ישראלים, קרוב לודאי שהוא לא נהרג כלל, שזוהי מזימה פלשתינית והילד בריא ושלם ומסתובב להנאתו ברחובות עזה. גם המשפחה, יש לשער, כלל אינה משפחה ואלו סתם אנשים שהפלשתינים קבצו יחדיו כדי שיפגעו מהפגז הישראלי. ובאשר לכפר כנא, ברור מעל לכל ספק מי אשם. זוהי כמובן מזימה נפשעת של החיזבאללה, באכזריותו הרבה הוא אסף את כל הילדים הללו תחת קורת גג אחת ואמר להם לעשות קולות של מחבלים.
נכון הוא שישראל הצהירה מלכתחילה כי תפגיז את לבנון כדי להפעיל לחץ על החיזבאללה. נכון שהמדיניות הישראלית היתה הענשת האזרחים על ההתגרות הצבאית של החיזבאללה בצה"ל, נכון שישראל מפגיזה בניינים, כבישים וגשרים בלבנון, אבל מכאן ועד להאשים אותה בהרג אזרחים חפים מפשע, הדרך ארוכה.
שהלא ישראל חזרה והפצירה, ואף השליכה כרוזים ובהם התחננה כי האזרחים בלבנון יעלמו לפני שהיא מפציצה. אולם אזרחים עקשנים אלו לא שעו להפצרות והחליטו להמשיך ולהתקיים, מה להם כי יבואו כעת בטענות אל ישראל?
להאשים את ישראל הרי זה כמו להאשים את ארה"ב בטבח האזרחים בהירושימה, כאשר ברור לכל בר דעת שאת האשמה יש להפנות אל עבר היפנים האכזרים שבערמומיות רבה קיבצו כל כך הרבה אזרחים בעיר אחת, כדי לזכות בתמיכה של דעת הקהל העולמית.