שר השיכון והבינוי, מאיר שטרית, הופיע היום (1.8.2006) בפני ועדת הכספים של הכנסת, ודרש להגדיל את תקציב משרדו ל- 2007 ב- 500 מיליון שקל. סכום זה, אמר, יוכל לסייע ל- 75,000 משפחות בצרכים שונים הקשורים בבנייה ומגורים: סיוע לאוכלוסיות חלשות ולזוגות צעירים - מן הסתם לקנות דירות - וכן עזרה לבנייה בערי השדה, לשיקום חברתי ופיזי של שכונות, לרכישת דירות לזכאים-נכים, לבניית מוסדות ציבור ולהגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאים.
מעניין איך עושה מר שטרית את החשבון. 500 מיליון שקל ל- 75,000 משפחות פירושם 6,670 שקל למשפחה, או כ- 1,500 דולר למשפחה. לא צריך להיות גאון בחשבון כדי לעשות את פעולת החילוק הפשוטה הזו.
איך אפשר לתת סיוע של ממש לרבבות משפחות בסכום צנוע זה? איך אפשר למלא את כל המטלות החשובות והגדולות שהשר מנה היום, על-ידי תוספת של כ- 1,500 דולר למשפחה? הבה ונזכור, שסכום זה, על-פי הממצאים של מכון גיאוקרטיוגרפיה, הוא פחות מ- 1% ממחירה של דירה ממוצעת, לא דירת-יוקרה. איך יכול אחוז אחד לשנות את חייהן של 75 אלף משפחות?
נניח, לדוגמא, ששטרית יקבל את כל ה- 500 מיליון שקל שדרש, ויפנה את כל הסכום לסיוע בשכר דירה לרבבות משפחות, שהמשרד מסבסד להן כיום את שכר הדירה. זה היה מאפשר לו לתמוך בכל משפחה ב- 120 דולר נוספים לחודש. נכון, זוהי עזרה מסוימת לכל המשפחות הללו. אבל כך הוא גומר את התקציב שלו, ולא נשאר לו שום תקציב נוסף לסיוע לכל המטרות הבומבסטיות שעליהן הצהיר היום. אותו משל אפשר להחיל על פעולות נוספות ששטרית אמור לעשות עם הכסף החדש.
500 מיליון שקל הם סכום נכבד, אבל אין בו כדי לתת סיוע של ממש ל- 75 אלף משפחות. הכסף יכול לסייע באופן ממשי לכמה אלפי משפחות, אולי קצת יותר. אבל,אם באים לוועדת הכספים של הכנסת ואומרים ש- 500 מיליון השקלים יעזרו לכמה אלפים, זה לא יעשה רושם. הרבה יותר דרמטי לזרוק את הנתון הדמיוני של 75 אלף משפחות, ולהשתמש בו כמנוף כדי לקבל את ה- 500 מיליון שקל.
הייתי רוצה להאמין שחברי ועדת הכספים של הכנסת יודעים לעשות חשבון טוב יותר משר השיכון.
