עובדה: אתמול צפיתי בטלוויזיה במפגש של שר הביטחון ושל קצינים בכירים עם קציני מילואים שבו נשמעו, בין השאר, טענות קשות על ציוד חסר. הכתבה הזו גם שודרה ברדיו יום קודם. מישהו מפקפק בהשפעת חומרים כאלה על מוראל הלחימה של האויב?
עובדה: עם נפילת הטיל באזור חדרה שמעו כל העולם ואשתו בטלוויזיה עד ראייה הופך שלא בטובתו לק.ת.ק (קצין תצפית קדמי) של חיזבאללה בשידור חי. האיש תיקן במקצועיות את קו הירי בדיוק של 200 מטר, ואני יודע על מה אני מדבר: אני קצין תותחנים.
עובדה: התקשורת האלקטרונית שידרה "חי" השתוללות חברי כנסת ערביים עת נאם שר הביטחון. בכך העניקו במת-חינם לעוכרי ישראל המבקשים לפרוע לבוחריהם כאן ולפטרוניהם שם את שטרות נאמנותם ע"י הפגנת תרומתם למאמץ המלחמתי שלהם.
עובדה: "העיתון לאנשים חושבים" מפרסם מאז פרצה המלחמה הסתה נגד המדינה ונגד צבאה תחת אצטלות צדקניות של חופש הדיבור ושל "מודעות בתשלום" (או, לפחות, כדי ליהנות מהתשלום).
התגוללנו על אל-ג'זירה על שסיפק לאויב בשידור חי שירותי טיווח (אגב, בד"כ באיכות ירודה מסיבות מקצועיות) לירי על חיפה והמפרץ, אלא שהדוגמאות לעיל - והן רק אחדות - מצביעות על תועלות גדולות לעין שיעור שמעניקים ערוצי התקשורת שלנו למאמץ המלחמתי של האויב.
כך-ממניעים אידאולוגיים-פוליטיים של אוחזי המיקרופונים והמקלדות ו/או מרדיפת בצע של הבעלים, בין שזו מתרגמת לכסף באמצעות רייטינג ובין שהיא מסופקת ישירות באמצעות תשלומים תמורת מודעות מודפסות. הכל כשר כשמדובר בעבודת עגל הזהב, והחבר'ה מהון-שלטון כבר ידאגו לנו אם איזה תמהוני ינסה "להפיל" עלינו תיק של רשלנות פושעת: הם הרי יודעים היטב מה אנחנו יודעים עליהם, והם כבר הוכיחו שהם יכולים: הם הרי חילצו את שרון ללא פגע מלתת את הדין.
תקשורת בשירות ברוני הון-שלטון אינה תופעה חדשה. כולנו זוכרים איך "הספינה" את הזיות "המזרח התיכון החדש" ו"ערפאת יעשה שם סדר בלי בג"צ ובלי בצל"מ" בשירות קואליציית הון-שלטון שהתלכדה אז סביב הוזיהן-ביודעין של מאנטרות השקר הללו. זכורה גם התגייסות כל התקשורת לטובת "בליץ-ספין" למנטרת שקר אחרת-ההינתקות, וגם תוצאת שני הספינים זכורה לנו לרע: מחירי הנדל"ן והבורסה עפו לשמיים לתועלת הקואליציה הזו, שעשתה "סיבובים" ע"ח פתאים שראו ב"ספין" מציאות.
החידוש, אפוא, איננו במהות אלא בתיזמון: תוך כדי מלחמה, בעצם הרגעים שבהם נהרגים ילדינו אולי גם "הודות" למידע בחינם שמקבלים הורגיהם מברוני התקשורת הישראלים באמצעות עושי דברם אשר על המיקרופונים.
גם בהסתה של חברי כנסת ואנשי ציבור ערביים נגד המדינה וצבאה אין חידוש. רעאד סלאח מילא אצטדיונים כדי להתניע אינתיפאדות, ובשארה נאם "מה יפית" באוזני אדוניו בדמשק, ואין מכהה.
החידוש הוא, שוב, בתיזמון: בעבר שתקו בעיצומן של מלחמות, אלא שמאז ועדת אור סר הפחד. והתקשורת? "אקשן" המניב רייטינג ישודר גם אם השידור ישרת אויב מבית או מחוץ-אלא מה!
אוחזי מיקרופונים ממנטרים לנו ש"גם בזמן מלחמה עומדת זכות הציבור לדעת", ובאותה נשימה - ש"לא ראוי בזמן כזה לפתוח חשבונות פוליטיים ואחרים". ייזכרו נא אפוא איך נלחמה "אם הדמוקרטיות": הוציאה להורג את השדרן הבוגד "לורד האו-האו", שחטא בחופש דיבור "לא מידתי" כשניסה לשבור את רוח אוכלוסייתה, ועל מלחמת פוקלנד הטילה איפול תקשורתי מלא עד לסיומה. היא גם לא חלמה להתנצל כש"פיספסה" מפקדת גסטאפו ובמקומה מוטטה בטעות בית חולים לילדים על 83 מאושפזיו: מלחמה היא הרי מלחמה.
בריטניה ידעה לתרגם את העיקרון המשפטי של "מידתיות" להישרדות בת מאות שנים, ולא כך הדמוקטטורה היחידה במזה"ת. זו נזקקת ל"מידתיות" רק כשצריך לטרנספר אזרחים לצרכים פוליטיים או "להתאים" חומה (שתוכננה מקצועית כדי להציל חיי יהודים) לעמדות הפוליטיות הפרטיות של אנך-מידתיות-מכוח-עצמו, נשיא בית המשפט העליון שלה. לכן תתקיים בריטניה הרבה אחרי שישראל תסיים להתאבד-לשיעורין לצרכי ברוני ההון-שלטון האוחזים בגרונה, מיד לכשישלימו אלה את הפקעתה מידי אזרחיה.
מי שקיווה שהמלחמה תבלום את ההפקעה הזו חטף בפרצוף: ברון-הברונים ממשיך להתרפק על ספין ה"התכנסות" שהובילו לשלטון בעוד אלפים מקורבנותיו-בכוח מחרפים נפשם בהגנת משטרו המושחת בעיניהם רק מפני שבה בעת הם מגינים על ארץ חלומותיהם. "לא מזיז" לו שלחלומות הללו קשר בל-ינתק לחבלי ארץ בהם בתיהם ובתי העלמין האוצרים גם את גיבורי התהילה איתם חלמו ולחמו יחד.
האיש כנראה מספיק אטום להתפתות למלחמת אחים אם אך יעריך שינצח. טוב תעשה התקשורת, בטרם תאבד אמינותה כליל, אם-לשם שינוי - תטיח בפרצופו את האמת טרם האסון ולא אחריו: שישכח מ"מגה-עמונה" באלה שזה עתה קברו בנים ואחים שלחמו על זכותם לחלום ביחד. גם אם יצליח הוא (וגם אנחנו, ככל שזה מעניין אותו) עלול להישאר בלי מדינה, מפני שבין אם נרצה בכך ובין אם נמאן-החלום הזה הוא ממרכיבי הכוח העיקריים של צבאה.
