סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי מבוטחת המצויה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה. סעיף 58 לחוק הביטוח לאומי מגדיר שמירת הריון כ"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכול בהתאם לאישור רפואי בכתב".
אישור רפואי מתאים, מהווה אם כן, תנאי לקבלת הגמלה. ומה אם בידי המבוטחת אישור רפואי מתאים, אך היא בכל זאת עובדת?
עורכת הדין דקלה וינברג הועסקה במשרד עורכי דין שהשותפים בו הם חמהּ ובעלהּ. בחודש השביעי להריונה, הורה רופא הנשים של וינברג כי עליה לשהות בשמירת היריון עד ללידה.
לנוכח אילוצי זמן וצרכי המשרד, וחרף הוראת הרופא, הגיעה וינברג במהלך תקופת שמירת ההיריון מדי פעם לעבודה. כאשר לא חשה בטוב, חזרה וינברג לביתה. כך עד סמוך ללידה.
סך הכול עבדה וינברג במהלך שמירת ההיריון משך 13 ימים בהיקף שנע בין שעתיים לכשבע שעות ביום (באותם ימים בהם עבדה). בהשוואה להיקף משרתה לפני ההיריון, מדובר היה בכעשרים אחוז משרה.
לאחר שילדה בת במזל טוב, הגישה וינברג למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת שמירת הריון. המוסד דחה את התביעה.
וינברג לא אמרה נואש, והגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. זו הגיעה לשולחנו של השופט אילן איטח.
בידי וינברג היה אישור רפואי בכתב המחייב היעדרות מהעבודה. האם על היעדרות זו להיות מלאה, או שאף היעדרות חלקית תזכה בקבלת הגמלה? האם העובדה שהייתה כה מסורה לעבודתה צריכה לשלול מוינברג את גמלת שמירת ההיריון?
בעניין קודם שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, פסקה השופטת שרה מאירי, כי גם היעדרות חלקית מזכה בגמלה. אולם שם לא היה בידי המבוטחת אישור חד-משמעי המורה לה לחדול מעבודתה. לפיכך הגיעה השופטת מאירי למסקנה, כי המבוטחת אינה זכאית לגמלת שמירת היריון.
השופט איטח הולך בדרכי חברתו וקובע, כי גם היעדרות חלקית מהעבודה היא בבחינת היעדרות המזכה בגמלה. ובמקרה דנן הדבר נכון שבעתיים, משום שוינברג "הצטוותה על-ידי רופאה להיעדר מהעבודה".
אמנם וינברג "נטלה על עצמה ועל עוברה סיכון ובאה לעבודה חלקית", אולם לגישת השופט איטח, "לא יהיה זה סביר להעניש אותה על כך ולשלול ממנה את כל הגמלה."
עם זאת, קובע השופט איטח, מאחר שעו"ד וינברג עבדה בפועל באופן חלקי, "הרי שבגין זמן העבודה אין מקום לפסוק לה שכר".
בסופו של דבר פסק השופט איטח לעו"ד וינברג גמלת שמירת הריון בשיעור 80% ואף חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לעו"ד וינברג הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ.
