סוד גלוי הוא, שההסתדרות המתחדשת האירה את פניה בשנים האחרונות לקבוצות עובדים מעודפות וסייעה לתגמל אותן בדרכים שונות.
על סקטור ייחודי זה נמנים, למשל, עובדי חברת החשמל וגמלאי החברה, שמעולם לא נלחצו על-ידי ההסתדרות לוותר על ההקצאה המוגזמת של החשמל חינם המוענקת להם.
לא צריך להתאמץ הרבה כדי לאתר את הקשר הפוליטי המיוחד שקיים בין מנהיגם, יורם אוברקוביץ, לבין יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ. גם עובדי הבנקים נחשבים לשווים יותר, וזוכים מסיבות אסטרטגיות לתמיכה ללא תנאי של ההסתדרות במאבקי השכר שלהם.
העובדה שבכך מסייעת ההסתדרות להגדלת הפער בין עובדי הבנקים לבין הסקטורים אחרים של עובדים במשק, אינה מדירה שינה עריבה מראשי ההסתדרות.
קבוצת עובדים נוספת שהצליחה לגייס לצידה את ההסתדרות, ללא תנאי, הם עובדי עיריית תל אביב, החוסים בצילו של ארגון עובדים כוחני. ההסתדרות מעוניינת בתמיכתו של ארגון זה במפלגת "עם אחד", שמתמודדת בבחירות לכנסת.
דוגמא בולטת מהימים האחרונים ליחסי הגומלין התמוהים בין ההסתדרות ועיריית תל אביב, היא משלחת של 19 עובדי העיריה שיצאה ל"סיור מקצועי" בחו"ל בגרמניה והולנד.
ההסתדרות סובלת, כידוע, מגרעונות כספיים גדלים והולכים. היא מתקשה לשלם את שכר עובדיה ומתכננת לפטר בקרוב חלק מהם. אבל עובדה עגומה זו, לא מנעה ממנה להקציב סכום של 35 אלף דולר כ"דמי השתתפות" בנסיעתם של עובדי העיריה. הנימוק הצדקני שניתן הוא שהסיור יישא אופי לימודי בתחום המוניציפלי. סיורים נוספים כאלה מצויים בצנרת העירונית הסתדרותית.
הסיפור הזה יכול היה להיות שיגרתי, אלמלא העובדה שמרבית הנוסעים המשתלמים הללו השתתפו כבר באחרונה על חשבון משלם המסים העירוני התל אביבי בהשתלמות מוניציפלית בת שלושה ימים שנערכה במלון מפואר בים המלח.
כל קשר לבחירות הקרובות לכנסת הינו, כביכול, מקרי בהחלט.
