העולם נכנס למילניום השלישי עם מספר עובדות יסוד המשפיעות על כל מדינה וכל קבוצה בעולם, וברור שגם עלינו בישראל. בשלהי המאה ה-20, חזינו כיצד עוצמתה של הכלכלה בזירה העולמית דרסה, וממש הכחידה, אידיאולוגיות פוליטיות וחברתיות, היא שברה מוסכמות של ביטחון בין-גושי והפילה חומות בין עמים - כאשר עוצמה זו ניזונה מהמהפכה המדעית-טכנולוגית.
המשבר נוצר, כאשר מהפכה זו הואטה משמעותית מכיוון שנעה בקצב מהיר מידי לגבי יכולת הקליטה של תוצרתה על-ידי אוכלוסיה - שלא היתה בידה לא ההבנה, לא הרצון, ובעיקר לא האמצעים - לשלם ולממן את תוצאותיה ואת המשכה. נכנסנו איפה למאה ה-21 במצב של משבר כלכלי, המתבהר יותר ויותר כמשבר חברתי עולמי, שעלול להביא להתנגשויות אלימות בין ה"רעבים" לבין ה"שבעים" - הן במקרו והן במיקרו - (בדומה קצת להערכותיהם של מרכס ואנגלס לתוצאות החברתיות של המהפכה התעשייתית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20).
- למעשה, המהפכה המדעית-טכנולוגית היא זו שהעמידה את הכלכלה במעלה הראשונה, כמנצחת מוחלטת של הקונספציות הביטחוניות על עולם דו-קוטבי (או תלת-קוטבי) - שעמד כביכול לפני שואת מלחמה גרעינית) - ויצרה את "העולם האחד" (גלובליזציה), שבו המנצחים הם אלו שמפתחים את הכלכלה ושולטים בה. לכן, תופעת הטרור העולמי בכלל, וההפגנות האלימות נגד הגלובליזציה בפרט (שיחריפו בעתיד לטרור אורבני מקיף), נתמכות כיום בסתר על-ידי ה"מדינות הרעבות" בעזרת צעירים "תמימים" ו"יפי נפש" מהמערב (בדומה לקומוניזים העולמי שתמך בשעתו כספית ב"היפים" בארה"ב ובמדינות מערב אירופה בההפגנות נגד נשק גרעיני ובעד "שלום" כביכול...). האם מישהו מנסה לחקור מהיכן מגיע הכסף לטיסות, לאוכל, לשהות בבתי-מלון ולשלטים יקרים ל"נוער חסר עבודה" המפגין כל שבוע במקום אחר באירופה?
- לגבי מדינת-ישראל, המצב חמור עוד יותר. אנחנו ידועים כמדינה הנמצאת בשורה הראשונה של מוליכות המהפכה המדעית-טכנולוגית, ואנחנו נחשבים לידידיה הקרובים ביותר של ארה"ב. נכון שמצד אחד זה מביא לקשרים הדוקים ופוריים יותר, עם מדינות מתקדמות המעוניינות הן בשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי והן בהשפעתנו (כביכול) על ארה"ב. אבל מצד שני, זה מביא נגדנו את עויינותם של מדינות מפגרות שאין להן סיכוי רב להתקדם - מדינות המוצאות פורקן ביציאה נגדנו מיראתן את תגובת ארה"ב אם יצאו כנגדה.
- למזלנו הרע, המדינות הכי עניות בעולם הינן איסלמיות. מדינות אלו נשלטות על-ידי המואזינים, המולות והאייטולות המסיתים אותם מצרותיהם הפנימיות כנגד העולם הנאור בכלל והיהודים בפרט -בעזרת איסלם פאונדמטליסטי חשוך ומדכא. רשמית, העילה להסתה, לטרור ולמלחמות, אינה כלכלית, והיא תמיד: דתית או לאומנית-דתית - כמו שהיתה תמיד אופיה של "תנועת השיחרור" הפלשתינית. משמעות הדבר, שכל זמן שהם מוסלמים ואנחנו יהודים, שהם ה"רעבים" ואנחנו ה"שבעים", לא תיפסק האלימות ולא יכון שלום. ומי שלא מכיר בעובדות יסוד אלו, וחושב ש"דונם פה ודונם שם" או הסגת התנחלויות אלו או אחרות, אכן יביאו את השלום המיוחל (או ישפרו את הכלכלה...), חי בבועה קטנה ומעולם לא ניסה להבין מה מניע את העולם שסביבנו בכלל ואת הערבים בפרט.
- הפולריזציה החדשה שבין המדינות ה"רעבות" ל"שבעות" הופכת כאן ובמדינות מפותחות אחרות לבעייה פנימית חמורה, המתפתחת עם התרחבות הפער בין ה"עניים" ל"עשירים". הדבר מתבטא באחוזים גבוהים של אבטלה, בשביתות והפגנות, ודאגתן של מדינות רבות היא שאי-שקט חברתי זה יתפתח למהפכות אלימות. לזה יש להוסיף את "הגירתם" של תושבי ארצות "רעבות" לארצות מפותחות (למלא את דרישות הכלכלה לכח-עבודה זול) - מה שמביא למתחים כלכליים, חברתיים ואנושיים חמורים, שיחריפו עם התחלת גרושם של העובדים הזרים מארצות המערב בכלל ומישראל בפרט, לרבות השלכות חמורות בזירה הבינלאומית ל "גזענות" כביכול ודיכוי ה"מיסכנים".
- בסיכום, עלינו לזהות שתי עובדות יסוד. הראשונה: העולם המערבי מצוי בהתגוננות מהטרור וערב מלחמה (מלחמה שאנחנו חווים על בשרנו בשנתיים האחרונות). והשניה: קיים בעולם משבר כלכלי ואנחנו חלק ממנו (ואצלנו הוא התעצם בגלל המלחמה שאנו מצויים בה). המצב, לכן, לא ישתפר בעתיד הנראה לעין, אלא יחמיר. ולפיכך, על ההנהגה העתידית במדינה להערך לכך, להכין את העם ולא להפריח הבטחות שווא ערב בחירות.
__________________
- הכותב השתלם בארה"ב במדעים אסטרטגיים. הוא עורך השבועון "קריאה ראשונה" המסכם את פעילויות הכנסת, ונשא בעבר בתפקידים בכירים במערכות המימשל והכלכלה.
