אפילו דרישות כספיות של קבלני קולות ממועמד בתמורה להשגת קולות איננה שחיתות פוליטית אלא עבירה מצד המציעים כנוכלות לשמה של גורמים ממש פליליים. יש לזכור כי כל עוד אותו מועמד לא הסכים להצעות בלתי חוקיות של קבלני הקולות ושל גופים אינטרסנטים לא קיים האלמנט של שחיתות פוליטית.
מכאן גם שאפילו הצעתו של חה"כ אלי בן-מנחם איש ה"עבודה" להחזיר ליריבו את דמי השתתפותו במרוץ לפריימריס אם יחדל מלהתחרות בו אינו בהכרח נופל לקטגוריה של שחיתות פוליטית.
מה שקורה לאחרונה הוא שנכשלי הפריימריס בליכוד המיללים והבוכים, יורים לכל הכיוונים אבל למשטרה רק חשוד זוטר אחד, -זה אינו מצביעי בהכרח על שחיתות במרכז הליכוד אלא- -בניהול גרוע של מפלגתם, שהירשתה לאלמנטים שליליים להסתנן ל"מרכז"- וזו הבעייה לה יצטרכו קברניטי הליכוד למצוא פתרון.
מצד שני, כאשר המקורבים לראש-הממשלה ברק נסעו לחו"ל לגייס כספים לא חוקיים למערכת הבחירות, כספים שהם הלבינו אחר-כך דרך אירגוני-קש, זוהי כן שחיתות. במקרה דומה שאירע בבחירות האחרונות בחצרו של אריאל שרון ושהוא הודה בכך שזה קרה,-- טען שרון שלא ידע על כך והחזיר מכיסו 5 מיליון שקל קנס.
ב"עבודה" לעומת זו ברק התחמק והכניסו את יצחק הרצוג (שהיה הקומבינטור בגיוס הכספים הלא-חוקיים האלו ) למקום בטוח ברשימה לכנסת..כנ"ל גם המקרה של המועמד מצנע שניסה לגייס "כסף שחור" דרך חשבון בנק של אביו בחו"ל ועדיין לא לקח אחריות על מעשה זה.(פה משום מה התקשורת מחרישה- -ומאשימה בפרובוקציה את חושף הפרשה..).