היה קיים מנהג בעולם העתיק שכאשר שליח היה מביא למלך בשורה רעה, היו הורגים אותו.נוהג זה היה ידוע, לא רק בבבל, פרס ואגן הים התיכון אלא אף אצל היפנים והסינים, ועד האינדיאנים למיניהם ביבשות אמריקה. גם בתנ"ך אנו מוצאים את דוד שמצווה להרוג את מי שהביא לו את הבשורה הרעה על מות שאול ויהונתן.
הנוהג הזה נשמר גם כיום בעולם המודרני..אבל..עם יותר הומניות..לא ממש הורגים את השליח, פשוט מתעלמים מהמסר שלו. צאו וראו את כל הצרות שנכנסו אליהם עמים וארצות, כפי שאנו מכירים בהסטוריה של המין האנושי, והכוונה לצרות שאינן חלק מאסונות טבע אלא בעיקר ממלחמות, כיבושים, ומלחמות פנים. כלום לא היה מישהו שהזהיר שם מפני הבאות, שניסה לעצור או לצמצם את ממדי הקטסטרופה?
האם לא נאמר לנשיא רוזבלט שהיפנים יתקפו? האם סטלין לא הוזהר מהתקפת הנאצים על רוסיה? האם ה-FBI לא הוזהר על מזימה בדאלאס לרצוח את קנדי? האם ל-CIA לא היו אינדיקציות לגבי מיתקפת אל-קאיידה בניו-יורק?
התשובות פה ידועות זה מכבר. לא רק "ניתן להניח", אלא במקרים רבים, ידוע לנו שתמיד היה שם, במוקד לפני האסון, יותר מאחד אשר ניחן בכושר חשיבה ארוך טווח, בכושר ניתוח אנליטי של מידע, ובמבט מעבר לאופק, והוא גם ניסה להעביר את המסר, צילצל בפעמונים, דפק על דלתות ושולחנות, צעק והתחנן שיקשיבו לו, אבל אף אחד לא רצה לקבל את המסר..מה לעשות? לא אוהבים את המתריעים בשער, לא סובלים את הנודניקים הללו אשר מקלקלים לנו את מצב-הרוח הטוב העכשוי - פשוט מתעלמים מהם.
אני מנסה להזכר היכן בהיסטוריה כן הקשיבו למבשר - הרעות ועולה בראשי מייד 2 מקרים קלאסיים - שניהם בתנ"ך (ואינם קשורים בנביא כל שהוא). הראשון קשור לתיבת נח (נח לאשתו:"יקירתי, גם אני כמוך לא מאמין במבול אבל פשוט הוא לא השאיר לי כל ברירה.. אני לא יכול לקרוא לאלוהים נודניק ולגרש אותו"). והמקרה השני קשור לפרעה מלך מצרים אשר קיבל את הצעתו של יוסף לאגור חיטה ב-7 השנים הטובות כדי להתמודד בהצלחה עם שבע שנות הרעב (פרעה בטח אמר ליועציו: "צודק יוסף, או לא צודק, אני מריח פה עיסקת נדל"ן אדירה..").
אינני מתכונן להצביע על עוד פאשלות בינלאומיות שניתן היה למונען, משברים כלכליים, מלחמות או קריסות אקולוגיות, הדוגמאות כל-כך רבות ביחוד ש - "הכתובת היתה על הקיר" - כמעט בכל מקרה בצורת התרעות ואזהרות מפי אנשים חכמים ומלומדים (ולא אתייחס פה לנוסטרודמוס או אסטרולוגים ו"נביאים" למיניהם). אני רוצה להסתכל על המשבצת שלי - מדינת ישראל.
למרות שאני מנסה לכתוב בקלילות (כדי שלא להקרא נודניק וטרדן) ואף ניסיתי לעורר חיוך, הרי שהדברים הבאים הינם קצת קשים לעיכול. אנחנו מדינת היהודים, עם 5 מיליון ראשים של יהודים (חכמים כביכול..) אנחנו ממשיכים להרוג את השליחים עם הודעותיהם המרגיזות. בואו ואפתח לכם עתונים וארכיוני מדינה ותבינו במה המדובר:
נתחיל במלחמת יום הכיפורים 1973 (שהיו גם שם כאלה שהתריעו על כך ונידחו בצורה מעליבה..) וגם לא על אלו שזעקו בקול את הצפוי ממשבר המניות הבנקאיות (זה קרה בדיוק כפי שאמרו שזה יקרה..), לא אכנס לפוליטיקה, אבל אנשים שגם לא משתייכים לימין הצביעו על התוצאות ההרסניות שיהיו לכך שנספק נשק ותחמושת לפלשתינאים.. ועכשו, בשנים אלו, האם אתם יודעים כמה זמן מתריעים מומחים רציניים על משבר המים המתקרב בארץ? או כמה זמן מתריעים כלכלנים וסוציולוגים על הפערים החברתיים ההולכים ומתרחבים אצלנו ואשר מוליכים את החברה הישראלית לאבדון? כמה שנים טוענים מומחי צבא וחברה על הסכנות שבהפלייה בין אלו שמשרתים במילואים ואלו שלא? ואיך התעלמנו כל השנים מהאזהרות על הצורך במקלטים לכל הציבור בארץ ולא רק ל-60% מהאוכלוסיה כפי שזה קיים אצלנו כבר שנים רבות.
כיום אנחנו ממשיכים לגלות מפלגות ואישים הנחשבים חכמים ואשר עדיין מאמינים שבתנאים הנוכחיים ניתן יהיה להגיע להסדר עם הפלשתינים ושמים זאת במצע הבחירות שלהם - וזאת למרות אזהרותיהם של מומחים בנושא בארץ ובחו"ל (שאינם מזוהים פוליטית), שאין הדבר אפשרי וכל נסיון בשנים הקרובות להסדר נדון מראש לכישלון.
המעניין הוא שמצאתי בארכיון שלי מאמר משנת 1965 של עורך "מעריב" דאז - עזריאל קרליבך, המסביר באופן הגיוני פשוט וברור, מדוע לא ניתן לעשות שלום עם הערבים כל עוד האיסלם שולט בהם - דבר שהיום הוא ברור למרבית העם בישראל ולמנהיגי ארה"ב. קרליבך היה ידוע כאדם חכם ומקובל על ראשי השלטון, אבל האם מישהו התייחס לאזהרתו זו? לא! ואם אזהרתו זו אכן הודפסה, יש לייחס זאת לעובדה שהוא היה עורך העיתון והוא זה שקבע מה יודפס ומה לא אחרת המאמר לא היה מגיע לידי.
מה רציתי לומר בכל הלהג הנ"ל: תמיד תקשיבו לקולות מאנשים נבונים שגם מחוץ לקונסנזוס, הם לא באים להבהיל, הם באים לציין משהו שרק אנשים עם מעוף רואים ואלו לצערי מעטים בינינו.
