בפרק שנקרא "מאייתים שלישי", בספר שאת שמו אציין מאוחר יותר(לא להציץ...) נדהמתי להבחין בעובדה, כמה אפשר להשליך על אותם דברים כתובים את דברי מנהיגנו - ואולי מנהיגנו לעתיד בתעמולת הבחירות, ובכלל, בנאומי היום-יום שלהם, לאומה. שימו לב, ונסו לפתוח את הראש:
"... אולי... הם (המלומדים) מבלבלים את עצמם במחשבות רבות מדי אודות ימים אחרים. אחד הדברים היותר מרגיזים אצל המלומדים הוא, שהם משתמשים במילים גדולות שכמה מאיתנו לא מבינים. ולפעמים, נדמה שהמילים המפחידות הללו קיימות רק כדי למנוע מאיתנו להבין. בדרך זו, יכול המלומד להופיע כנעלה ולעולם לא יחשדו בו שיש משהו שהוא לא יודע. אחרי הכל, מנקודת מבטו של המלומד, זה כמעט פשע לא לדעת הכל.
אלא שלפעמים, ידיעותיו של המלומד הן קצת קשות מדי להבנה, כיוון שלא תמיד הן תואמות את ניסיוננו האישי. במילים אחרות, השכלה וניסיון לא מדברות בהכרח באותה שפה. למרות זאת, האם נכון לומר שהידיעה הנרכשת תוך ניסיון שוות ערך יותר מהידיעה הנרכשת שלא מניסיון?
לרבים מאיתנו זה מובן מאליו שראוי להם, לכמה מהמלומדים, לצאת מעט החוצה, לרחרח סביבם - לפסוע על המדשאות, לדבר אל החיות, וכדומה (יש צורך להזכיר את מצנע? ואולי כדאי לתת הצעת יעול, בפסקה הבאה, ה.פ.)
'הרבה אנשים מדברים אל חיות' אמר פו.
'אולי... אבל...'
' אבל לא הרבה מקשיבים, בעצם'. אמר.
'זאת הבעיה'. הוסיף".
סביר להניח שמי שקרא פסקה זו, יבין שמדובר בטאו של פו, בו האווירה אמנם שונה מזו שאנו חיים בה (למרות ההקבלה ביננו לבין דב החי חיים שלווים תוך אי עשיה ואי רציה מוחלטים, כי הוא הווה באשר הוא), אך אין ספק שחכמת הטאו משתלבת בנאומים "חוצבי הלהבות" שנשמעים ממקלטי הרדיו והטלוויזיה, והמרוחים על-גבי עשרות דפי עיתונים (וחוזרים על עצמם), כשבעצם, לא ממש הבנו - מה בעצם כולכם מציעים?
".. למלומדים העיקרים, הענקת שמות לכל מיני דברים, זאת הפעילות החיונית ביותר בעולם. עץ. פרח. כלב. אבל אל תבקשו מהם לגזום את העצים, לשתול את הפרחים או לדאוג לכלב, אלא אם נהנים אתם מהפתעות לא נעימות. החי והצומח, הוא מעבר להם, מסתבר".
הקמפיינים של הבחירות עוסקים במי אמר מה, ומה זה אומר, ולמה זה גרוע למדינת ישראל, וכמה הוא מנוול, פושע, מסוכן. אבל בסוף היום, האם אפשר לומר מה כל אחד באמת מציע כדי לשנות את המצב הנוראי? המבלבל עד כדי כך שאנשים אינם יודעים למי להצביע ומה בעצם הם רוצים שיקרה כאן? לא בטוח.
"לא נשאיר את האנשים אדישים", מבטיחים בקמפיין העבודה - נו באמת... אתם הופכים אותם לאדישים, קצת מבלבל, נכון.
בליכוד מציגים את תוכניתו המדינית של מצנע כהמשך ישיר של טעויות השמאל באוסלו ובקמפ-דייויד. מוכר - ומשעמם.
"המלומדים עשויים להיות מאוד נחוצים ושימושיים בדרכם המשעממת והמשמימה (אלה הם אינם דברי - הם דברי טאואיסטים!). הם מספקים הרבה אינפורמציה, אלא שיש דברים מעבר לזה, ודברים אלה הם החיים".
אז אולי הגיע הזמן, שבמקום הכרזות כגון: המסיכות כן מתאימות/לא מתאימות, נגיב בזמן/לא נגיב כלל, רצוי לקבל חיסון/אין חיסונים ועוד הודעות (מפחידות) רבות, כדאי שמישהו כאן ידווח לאזרחים: מה עומד לקרות, איפה אנחנו עומדים, איך נגיב - ובאיזה תאריך להזמין מקומות באילת.
