במעריב עסקים מתפרסם (20.1.03): "אף חברת ביטוח לא מציעה פוליסה מספקת לנושאי משרה, כך טוענת הדירקטורית החדשה ענבל צוקר..."
במאמר כאן בנושא ביטוח דירקטורים ונושאי משרה בחברה, נציץ לנושא הכל כך בעייתי וכל כך חשוב.
ראשית יש לדעת מיהו דירקטור ומיהו נושא משרה בחברה,
"דירקטור" - נציג בעלי המניות באספה הכללית של החברה. תפקידו לדאוג לענייני החברה ומדיניותה. דירקטור יכול להיות גם כל אחד שהוגדר ככזה משום פעילותו בדירקטוריון החברה.
"נושא משרה" - על-פי חוק החברות סעיף 1 נושא משרה הינו: דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור לעיל אף אם תוארו שונה.
ובכן, דירקטור לענייננו יכול להיות כל מי שבפועל משמש כדירקטור כולל מפרק וכונס נכסים.
נושא משרה (בנוסף לדירקטור) יהיה כל עובד בחברה אשר מונחה בעבודתו ישירות על-ידי המנכ"ל, בחברה גדולה זה יכול להיות סמנכ"ל כספים, ובחברה קטנה שבה ישנם רק מעט עובדים - בעצם כל עובד הינו נושא משרה ומונחה בעבודתו על-ידי המנכ"ל, למשל עו"ד המעסיק עובד אחד.
לאחר שהצבענו על "החשופים" עלינו ללמוד מפני מה ומפני מי הם חשופים, וכאן העניין הרבה יותר מורכב ומסובך ותקצר היריעה מלפרט את כל המצבים אבל במסגרת חיבור קצר זה אנסה להבהיר מספר דברים, ראשית נבדוק את החבות על-פי חוק החברות.
כל נושא משרה בתאגיד, מוטלות עליו מכוח החוק אחריות רבה בהיותו אורגן של החברה. רובם של החובות נושאים אחריות אישית של נושאי המשרה ואף אחריות פלילית, ואין אפשרות על-פי החוק לבטחן או לשפותם על-ידי החברה. בחיבור להלן נדון בחובות שחוק החברות החדש (1999) התיר חלקים מהם (שוגג ופזיזות) לבטח או להבטיח שיפוי לדירקטורים ולנושאי המשרה על-ידי החברה:
1. חובת זהירות ומיומנות (DUTY OF CARE)
על-פי חוק החברות, נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות. לצורך כך מפנה אותנו החוק לסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, ששם נרשם: "עשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנותו או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות".
אבל חוק החברות אנו מסתפק בכך, והוא מוסיף (סעיף 353 בחוק החברות) שנדרשת מיומנות מוגברת מנושא משרה, ומחייבת אותו לפעול כנושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ודורשת ממנו לנקוט באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או נעשית על ידו בתוקף תפקידו.
2. חובת אמונים (DUTY OF LOYALTY)
על-פי סעיף 254 לחוק החברות, נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, עליו לנהג בתום לב ולפעול לטובתה. להלן מובאות דוגמאות לחבות זו, לפיהן נושא המשרה:
א. יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים, בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו, או לבין ענייניו האישיים.
ב. יימנע מכל פעולה שיש בה משום תחרות עם עסקי החברה.
ג. יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר.
ד. יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
כאן כבר רואים, שיכולים להתרחש הרבה תרחישים לגבי נושא המשרה, ואין אני בא להתייחס למעשה זדון וכוונה תחילה שעל זה לא כאן הדיון, לענייננו אנו מתייחסים למקרים של תום לב ושוגג.
לאחר שהבנו את החשיפה, נראה מי הם התובעים האפשריים:
א. בעלי מניות -
בעלי מניות יכולים לתבוע בתביעה אישית את הדירקטור/ים, במקרה בו נפגעו זכויות של בעלי מניות עקב פעולה או מחדל רשלני של הדירקטור/ים.
ב. החברה -
במקרה של הפרת חובות על-ידי הדירקטור, יכולה החברה להגיש תביעה נגדו (תביעות של החברה כנגד דירקטור/נושא משרה - מוחרגות מהפוליסה לביטוח נושאי משרה ברוב המקרים).
ג. עובדים -
עובדים יכולים להגיש תביעה אישית כנגד נושאי משרה כגון: במקרה של פיטורין שלא כדין, הפליה, מניעת קידום שהובטח בעבודה.
ד. הרשויות המוסמכות -
הרשויות המוסמכות (כגון: משרד המשפטים, הרשות לניירות ערך), יכולים להגיש תביעה אישית כנגד דירקטור/ים במקרה של הפרת החוק, או התקנות הרלבנטיות לפעילות הדירקטור ו/או החברה הן במישור דיני החברות והן במישור עסוקה הספציפי של החברה.
ה. מפרק/כונס נכסים.
ו. נושים של החברה -
במקרה של פירוק או אי עמידת החברה בהתחייבויותיה כלפי נושיה, יכולים הנושים לתבוע את תשלום החוב אישית מהדירקטורים כולם או מקצתם.
ז. לקוחות של החברה -
כל מי שנגרם לו נזק כתוצאה מהפרת חובת זהירות - כתוצאה מפעולה או מחדל אשר בוצע בשם החברה, וכל צד ג' אשר נגרם לו נזק כתוצאה מהתקשרות עם דירקטור ללא ידיעה כי הוא פועל בשם החברה. עם התובעים העיקריים בקטגוריה זו, נמנים צרכנים ולקוחות של החברה.
חשוב לדעת:
על-פי חוק החברות לביטוח, נושאי המשרה יהיה תוקף בתנאי שאושר הביטוח על-ידי האסיפה הכללית או במסמכי היסוד או על-פי כל התר אחר בכפוף לחוק החברות.
פוליסת הביטוח אינה מכשיר אוטומטי לתשלום תביעות, לפוליסה כמו לכל חוזה יש תנאים וסייגים, וטוב יעשה באם בטרם נכרת חוזה הביטוח תיבדק הפוליסה המוצעת ויוצאו ממנה כל אותם תנאים וסייגים אשר אינם מתאימים למבוטח.
_________________
הכותב עוסק בייעוץ בתחום הביטוח
