החשיפה בשבועיים הקודמים חשפנו כאן את המאבק המתגלגל בין החברות: אל-על-תש"ת-בורנשטיין (אם, בת, נכדה). מדובר בשלוש בעלות מעמד של חברות ממשלתיות. במסגרת הסיכסוך בין החברות, חשפנו, מינה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, את השופט (בדימ.) עזרא קמא, לתפקיד שופט-בודק. המנדט שקיבל: לבדוק את טענות תש"ת ויגאל פרסלר (יו"ר החברה), נגד אל-על ונגד ברונשטיין, וכן נגד אישים הנוגעים לעניין.
אלא מה? בשבועיים האחרונים מתברר, כי הנושא אינו כל כך פשוט. לאל-על ולבורנשטיין יש טענות הגנה, שהן בעצם האשמות קשות נגד תש"ת ופרסלר. חשפנו כאן את מכתבו של מבקר אל-על, אלי רייך, המעיד כי פרסלר איים, ומראש, כי הוא יפעיל את ידידו האישי, אליקים רובינשטיין, אם לא תבוטל הגזירה: סגירת תש"ת.
על כך הגיב רובינשטיין, באמצעות המשנה ליועמ"ש, דוידה לחמן-מסר: "אין לנו כל שליטה על דברים שנאמרו בשם תש"ת, שאין להם כל ביסוס עובדתי במציאות. היועמ"ש מינה בודק, לאור פניותיהן של חברת תש"ת וחברת אל-על. טענות אחרות הועלו, אם בכלל, רק כתגובה לטענות אלה, והם ייבדקו ככל שיהיה צורך בכך".
העדות ביום 6.2.03 העיד השר אפרים סנה, בפני השופט (בדימ.) עזרא קמא. השר לשעבר התבקש למסור עדות, נוכח הידוע לו - מכוח תפקידו הקודם כשר התחבורה, ועקב האשמות שהטיח בו פרסלר, על מינויים בלתי תקינים. סנה נדרש גם להתייחס, בין היתר, לטענה שהועלתה, לפיה מינה את רופא השיניים שלו - ד"ר נתן פורמן, ליו"ר בורנשטיין קייטררסט (בארה"ב), וזה האחרון מינה את עוזרתו למזכירה של החברה בשכר של 1000 דולר לחודש.
לא ניכנס כאן לכל פרטי הפרטים, ואף לא להאשמותיו של סנה כלפי פרסלר. נציין רק זאת: במהלך הימים האחרונים התברר, כי השופט קמא מנוע, לגישתו, מלטפל במכלול הנושאים והטענות המובאות בפניו. לדבריו - כך הוא גם אמר-הלין בפני שניים מהעדים שהופיעו: מבקר אל-על, אלי רייך; והשר לשעבר אפרים סנה, 'המנדט' שלו הוא לברר רק את הטענות של תש"ת ופרסלר, שהוצגו נגד אל-על ובורנשטיין.
השופט קמא הסכים, כי הטענות המועלות נגד תש"ת ופרסלר הן חמורות, וטעונות בדיקה, אך בכל הכבוד, אמר-הלין - זה אינו במסגרת המנדט שלו, ואם היה מורחב מנדט זה, הוא היה נכנס גם ליתר העניינים "הנכבדים", כדבריו, שהועלו בפניו.
המנדט במצב דברים זה ניתן היה לצפות, כי אותו יועמ"ש שחתם על כתב המינוי ('המנדט') של השופט קמא, ירחיב את כתב המינוי - כדי שתבוצע, אם כבר, בדיקה של יתר הנושאים. אחרי הכל, האינטרס הציבורי מחייב להגיע לחקר האמת, יהיו האשמים אשר יהיו, ואין לטאטא מתחת לשטיח עניינים נכבדים המובאים בפני המערכת המשפטית. אלא שכאן - נוכח הימנעותו של היועמ"ש [וליתר דיוק: לחמן (מסר), הפועלת בשמו], למרות הפניות הרבות אליו - עולה חשש, כי הדבר האלמנטרי הזה אינו נעשה, נוכח שיקולים מוזרים.
עו"ד לחמן-מסר מסרה, כי השופט קמא יודע היטב כיצד לנהוג, ואם היה פונה ומבקש להרחיב את המנדט, הוא היה מקבל זאת. היא ביקשה להדגיש שוב ושוב, כי מינוי הבודק נעשה, לאחר שהתברר כי אל-על מנסה לחסל/לסגור למעשה את תש"ת, וזאת לאחר שפרסלר החל לחשוף שחיתויות. עמדה זו מקוממת את עו"ד אלדד יניב, בא כוחם של חברת בורנשטיין ומנהלה הבכיר ד"ר פורמן. יניב אמר בתגובה, כי מוזר שהיועמ"ש - שהתעלם במשך שבועות רבים קודם לכן מפניותיו והגילויים שנחשפו בפניו, מתעלם עכשיו מהערות השופט, והוא, היועמ"ש, נמנע מהרחבת המנדט שיאפשר בירור האמת.
הוא שאמרנו, עמדה משונה. השכל הישר מחייב את מי שמינה - לייזום הרחבת המנדט, כדי לאפשר חשיפת האמת כולה, ולא לצפות לכך שיקבל בקשה מפורשת מהשופט עצמו. בדיוק כפי שאין זה תקין-ראוי להמתין לשופט בית המשפט העליון "שיזמין" עתירות; וכפי שאין זה תקין להמתין ולצפות משופט להזמין כתבי אישום.
