תשתיות לאומיות לטובת החינוך

במהלך 1998 הוחלט בממשלה על הקמת רשת אינטרנט 2. תוכנית ל-4 שנים. באמצע 2001 הקים שר המדע ועדה לבדיקת התוכנית והכנת תוכנית ארגונית מפורטת, טכנית ותקציבית, כדי להקים רשת לאומית לצורכי מחקר, חינוך ותרבות. המלצות הצוות הוגשו לוועדת שרים למדע וטכנולוגיה בנובמבר 2001. התברר, לאחר הגשת המלצות הוועדה, כי קיים מחסור בתקציב להקמת הרשת. לכן הוחלט, בשלב ראשון, להשתמש ברשת האקדמית הקיימת כבסיס לרשת לאומית, עד שיוקצו הכספים הנחוצים להקמת הרשת העצמאית. מסקנות הוועדה התקבלו. האם יש צורך ברשת נפרדת? בכינוס השנתי השביעי של איגוד האינטרנט הישראלי, הועלו במסגרת הרצאה בנושא התשתיות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-פיהם מסתבר כי 23% מבתי האב בישראל מחוברים לרשת האינטרנט. גם מי שחושב שאי אפשר לומר כאן "רק" 23% צריך להבין, כי מדובר ברוב המקרים במשפחות אשר יכולות להרשות לעצמן את חבילת הגלישה, כי הרי מדובר בהוצאות של החיבור החד-פעמי, התשלום עבור הגלישה והתשלום עבור ספק הקו - בזק. מותרות? מערכת החינוך, כגוף שמהווה תשתית אנושית, צריכה לתת מענה לעובדה, שברוב בתי הספר התלמידים אינם מקבלים את מספר השעות הדרושות להם על-מנת להשתלב בעולם הדיגיטלי המקוון, שלא לדבר על אותם בתי הספר אשר בהם אין כלל מחשבים, או אינטרנט. מעבר לכך, מדובר במקרים רבים בבתי ספר בהם המורים אינם מקבלים הכשרה נאותה, על-מנת שיוכלו ללמד כיצד לעשות שימוש נכון ברשת האינטרנט, וזמן יקר מתבזבז (קשה לומר זמן רב, כי מההרצאה בנושא הבנתי, כי הזמן המוקצב לכך הוא כמה דקות בלבד). מעבר לכך, דרושה מיומנות גם בשפה האנגלית, שכן אתרים רבים באינטרנט ותוכנות רבות הן בשפה זו. אתרים בית ספריים, כגון עמלנט או אתר בית הספר התיכון אורט, מתוקצבים על-ידי משרד החינוך, כך מדבריה של מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, יפה ויגודסקי, במסגרת פאנל בנושא רשתות לאומיות ייעודיות. אתרים אלו מהווים, לדעתי, דוגמא טובה בהחלט לתוכן עדכני ולאמצעי נוסף עבור התלמידים, כמו גם המורים, להרחיב את הידע וללמוד "איך עובדים" בעידן הדיגיטלי. אם כן, נשאלת השאלה במה יש לטפל קודם: בתקציב של משרד החינוך, על-מנת לאפשר מחשב לכל בית ספר ולכל ילד, או בצימצום הפערים, קודם כל, בידע של המורים בינם לבין עצמם, ומאוחר יותר - בין תלמידים שמכירים את המחשב לבין אלו שהוריהם אינם יכולים להרשות לעצמם מחשב בבית, ולכן צריכים שעורי הקדמה. התשתית, כך נראה, צריכה להיות אנושית, ורק אחר כך - יש לדון בשאלה האם התשתית הקיימת מספקת אם לאו. _________ בפאנל שהוזכר במאמר "רשתות לאומיות ייעודיות-האומנם קיים צורך אמיתי" השתתפו יצחק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, גוריון מלצר - אשר דיבר על המלצות צוות בדיקה בנושא הקמת הרשת, יפה ויגודסקי, מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, פאול וייסבך, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל חטיבת הנדסה ותכנון, בזק, אבי כהן, מנכ"ל מחב"א ודניאל רוזן. את הפאנל ניהל ח"כ מיכאל איתן.