רבות נאמר ונכתב על בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. הם אינם ממלאים את תפקידם כדבעי, ולמעשה הם מתפקדים כגילדה מקצועית השומרת על חבריה. מניסיון העבר אנו יודעים זאת בבירור, וגם מבקר המדינה התייחס לזאת פעמים מספר.
המחוקק היה ער למצב זה, ולכן הסמיך במקור את פרקליטת המדינה ואת היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי - וזאת בנוסף לסמכותם של ועד המחוז והוועד המרכזי להגיש קובלנה שכזו.
בכך ביקש המחוקק להניף "חרב מתהפכת" מעל ראשה של לשכת עורכי הדין, משל אמר: אם זו לא תעשה את עבודתה - יוכלו לעשות זאת במקומה פרקליט המדינה ו/או היועץ המשפטי לממשלה.
אלא שעובדות החיים מורכבות יותר. מה קורה כאשר היוצרות מתהפכות, וכאשר לשכת עורכי הדין אוזרת עוז ומבקשת להעמיד לדין משמעתי מישהו הנמנה עם הגילדה הקרובה והצפופה של הפרקליטות עצמה?
בזאת נעסוק כאן.
הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין דן בבקשה להגיש קובלנה משמעתית כנגד עו"ד שלוה לוין. לוין נחשבת לאחת הבכירות בפרקליטות מחוז צפון, והגיעה לדרגת ממונה בכיר, קרי: מס' 2 במחוז.
ביסוד הדיון עמדה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחר מכן פסק דין של בית המשפט העליון, שקבעו מפורשות כי מידע מהותי בתיק רצח שבו הואשם נודאל אבו-סעדה (שהביא בסופו של דבר לזיכויו), הוסתר מההגנה, ואף הוצאה לגביו תעודת חיסיון באמתלא שאין במידע כדי לסייע לנאשם.
המידע שהוסתר הינו עדותם של כמה גורמים, שהצביעו על חשודים אחרים כאשמים ברצח. את המאבק הזה ניהל, בהצלחה יתירה, כמו במקרים רבים, עו"ד אביגדור פלדמן.
בית המשפט העליון התייחס לכך, וקבע: "לדבריהם יש משקל ראייתי של ממש. כאמור, על-פי תוכנו, המידע שמסרו מצביע על אנשים אחרים, ובהם ענאד וערפאת, כרוצחים. דברים אלה, על-פי ציפייתו הסבירה של המשיב, עשויים להטיל ספק סביר באשמתו ולהביא לזיכויו".
בית המשפט העליון מתח ביקורת על בית המשפט המחוזי (שהוציא תעודת חיסיון בקלות, בלי לברר היטב את העובדות) ובמקביל הצביע על התביעה, כעל מי שנהגה שלא בצדק כאשר הסתירה את המידע ועמדה על הטלת חיסיון עליו. לכן דבקה לשכת עורכי הדין בעמדתה - לפיה יש מקום להגיש קובלנה משמעתית כנגד הפרקליטה הבכירה עו"ד שלוה לוין.
במקרים "רגילים", היה מועמד עורך דין לדין משמעתי ולא היה מי שיסנגר על התנהגות פסולה שכזו. הטעיית בית המשפט, עד כדי סיכון נאשם באשמת רצח, הינם דבר חמור. גם במקומותינו. אלא שלא כך כאשר מדובר באחת מחברי הגילדה, כפי שיובהר להלן.
ממידע שהובא לידיעתי מתברר, כי היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, פועל כדי לסכל את העמדתה לדין. דבריו הובאו, בין היתר, בפני חברי הוועד המרכזי שקיים ביום 9.1.01 דיון נוסף בעניין זה. פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) נורית שניט, שהשתפה בדיון, הגנה בלהט על עמיתתה. היא טענה שגורמים לה עוול, ובלהיטוטה להגן על ידידתה, אף ביקשה להקהות מחומרת הדברים כפי שנקבעה על-ידי השופטת דליה דורנר. "ברצוני לומר שאני מאד מכבדת את דברי השופטת דורנר", אמרה שניט, "אבל עובדתית היא טעתה, משום ששום יודעין בזדון - לא היו במעשים של עורכת הדין, ועלינו להסתכל על הקונטקסט שנאמרו דבריה לבית משפט";
ובמקום אחר אמרה: "אני חוזרת על דברי ואומרת, שמאוד לא נוח לי כאן להגן על כשל של הפרקליטות, שהוא כשל קשה, ואני מאוד מקווה שבכשל הזה לא גרמנו לכך, שרוצח מסתובב היום בחוץ",; ועוד: "... היה כאן כשלון אישי, מערכתי, קשה של הפרקליטות והוא תוקן. אבל אני חושבת, שלכל אחד מאתנו יש כשלונות אישים ועל זה לא עומדים לדין משמעתי...".
רובנשטיין, כאמור, נוטל חלק פעיל בהגנה על חברת הגילדה. במקום לפעול בכובעו כראש התביעה, בחר, משום מה - כמעט כרגיל, אגב - בהגנה על חברת הגילדה.
במכתב מיום 7.7.99 שהגיע לידי - המכתב מוצג עתה בפני הוועד המרכזי - הוא מבקש להימנע מהעמדתה לדין. הוא מציין, כי בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון טופל הנושא בפרקליטות בשני מישורים: נערך יום עיון ובו נבחן מחדש סוגיית הטיפול בתעודת חיסיון, וכן מתבצעת עבודת מטה במטרה לגבש נוהל על-מנת לצמצם את הטעויות בתחום זה;
ובמישור הפרטני, כתב: פרקליטת המדינה עדנה ארבל בררה נושא זה עם המשנים שלה, "ולאחר בחינת הדברים הגיעה למסקנה כי גברת לוין שגתה בהפעלת שיקול דעתה, אך היתה זו טעות בתום לב".
רובינשטיין, יש לומר, נוהג בנושא זה כמעסיק המגן על עובדת הכפופה לו, וזאת במקום לנהוג כראש התביעה בישראל. עד כמה מוזרה עמדתו ניתן ללמוד מדבריו כנגד חברי הוועד המרכזי: הוא מאשים חלק מהם בהשמעת אמירות בלתי ראויות, וקובל על כך שחברי הוועד המרכזי "מצאו רבים לנכון לנצל מקרה זה כדי לתקוף את הפרקליטות, וכדי להטיל דופי בשיקול הדעת שלה במקרים אחרים" [מזכיר, משום מה, התגוללות של חלק מהאישים שזוכו כנגד התביעה, י.י.].
מכל האמור לעיל היה אולי ניתן להתעלם, אלמלא הסייפה של מכתבו של רובינשטיין, שבה הוא מאותת למעשה, תוך התערבות בהליך שיפוטי הנוגע לחברה מהגילדה שלו: תחליטו מה שתחליטו, אני אקבע לבסוף אם שלוה לוין תועמד לדין משמעתי.
וכך כותב רובינשטיין: "כידוע, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה נתונה הסמכות להגיש קובלנה לבית דין משמעתי. כיועץ משפטי לממשלה נתונה גם הסמכות להפסיק הליכים משמעתיים של חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה, כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו... במקרה דנן, כאמור, אופן הטיפול של הוועד המרכזי בתלונה, מינויו של המתלונן לסייע בטיפול בה, והדרך בה התבטאו חברי הוועד, מעוררים חששות כבדים באשר להליך. נודה לכם אם תפעלו להסרת כל חשש לקיומו של פגם בהליך".