בסקירתו הפוליטית חשף במעריב הפרשן הפוליטי, שלום ירושלמי, פרט מאלף: לפני כחצי שנה, בעיצומו של המשבר הכלכלי, העביר אחר ממקורביו של שר האוצר, סילבן שלום, מסר לבנו של ראש הממשלה עמרי שרון בנוסח:" אם סילבן יפגע גם האבא שלך יפגע".
החיים הפוליטיים התוססים במדינה משולבים, כידוע, בבגידות, כפיות טובה, חציית קווים, זיגזגיות, אי מילוי הבטחות וחיסול חשבונות.
אבל, כנראה, שאין גבול לחוצפה: שר אוצר שכשל בפקידו, ודרדר את הכלכלה הישראלית לעברי פחת, ניסה ללחוץ על ראש הממשלה. יש סימנים לכך, ששלום לא ויתר עדיין על תפקיד שר האוצר בממשלה החדשה. העובדה שהסקרים האחרונים מלמדים, שרוב מכריע של אזרחי המדינה לא רוצים בהמשך כהונתו, לא מזיזה לו.
שלום עדיין שיכור ניצחון מהצלחתו המרשימה בבחירות הפנימיות בליכוד, והודף ניסיון לקשור אותו לחקירות המשטרה.
קרוב לוודאי שרק אם שלום יקבל "תחליף" מיניסטריאלי בכיר, הוא יסכים להפסיק ל"התגלח" על חשבון כלכלת המדינה, ואולי גם מקורביו יפסיקו לאיים.
כנראה שרק בישראל, שבה לא מתמנים למרבה הצער מומחים בעלי רמה כחברים בממשלה, יכולים להרשות לעצמם שרים לשחק בגורלה של המדינה בין השאר מסיבות של אגו אישי.
סילבן שלום היה מאז ומתמיד בעל אגו מנופח ושקוף.
כך, למשל, עמד שלום בשעתו בתוקף על קבלת התואר של "סגן ראש הממשלה", ונעלב כל אימת ששוכחים את התואר הזה.
במסגרת מאבקו הפוליטי בשרת החינוך, לימור לבנת, לא היסס שלום להתחרות בה בחלוקה מסיבית של מחשבים לתלמידים.
הכפילות בחלוקה היתה על חשבון הקופה הציבורית המדולדלת ששלום אמור לשמור עליה. ויש דוגמאות נוספות.
דומה שהגיעה השעה להבהיר לשר שלום, שמדינת ישראל לא תהיה יותר שדה ניסויים, ומשרד האוצר לא ישמש מקפצה פוליטית. ככל שיקדים להיפרד מעיסוק מכלכלת המדינה, כן ייטב.