הטיפשות והרוע שני צדדים לאותה מטבע, תופעה חובקת עולם. ולא לומדים עד שלא משלמים את המחיר.
ואז?
שני צדדים למטבע העוולה והנה היא מתגלית כפוגעת גם בגדולים.
וראוי להדגיש. לא שנמרודי צדיק, ועיתונו של נמרודי גם הוא לא פעם משתתף בחגיגת העוולה הנגרמת לאזרח סתם, אבל ראוי להיות הוגן, לחייב או להצדיק על-פי האמת הפשוטה.
וכאן העוול כלפי נמרודי זועק לשמיים. העליהום התקשורתי כלפי מי שאינו נחשב בעיניהם כמשויך לברנז'ה השלטת, כחולת הדם. הפער הבלתי נסבל בין העמדתו למשפט והכנסתו לכלא תוך התעלמות מהאזנות סתר בצד השני. הניסיון להפליל את נמרודי בתכנון סידרת ניסיון מעשי רצח, המתגלית בבית המשפט כעלילת שקר.
האיש הפשוט - דורכים והולכים הלאה ועכשיו יש רק לשאול האם נמרודי הפנים את הלקח?
האם הוא מבין את מה שעובר על האזרח מהרחוב החסר את הכלים להגנה.
איש סתם שאיבד את עולמו בהבל פה של עיתונאי, או בכוחו של ממסד דורסני.
ללא עיתון וללא סוללת עורכי דין. מה יהיו אז סיכוייו של האיש מהרחוב?
האם עיתונו של נמרודי יצא אז להיחלץ להגנתו?
עד היום זה לא תמיד קרה.
בוודאי לא משהו להתפאר בו.
ואני מדבר על דברים המוכרים לי, מקרוב, על התשלום הכבד בהפקרת האדם חסר הערך. אבק דרכים. דורכים והולכים הלאה.
ניקיון פסח יש לנו אומנם בעיה קשה עם התקשורת, אבל אין לנקות את האזרח. ובמסגרת ניקיון פסח זה יש להשתומם על שכה רבים מהמגיבים לידיעה מתעלמים מהנתונים, ובמקום לברך על תיקון העוולה שנגרמה לנמרודי הם תוקפים. את נמרודי, את יואב יצחק שחושף, ובעצם כל מי שמנסה לטהר את הנגע.
חבל.
ואולי לא חבל.
אולי ראוי שתיחשף במלואה התמונה המכוערת של ההגנה על הפושע. הממסדי. במקרה זה נגבי, במקרה אחר מוזס, או מזרחי, או עדנה ארבל, והשם לא חשוב. חשוב הניסיון הבוטה לבלבל בין האמת והשקר. גם כשהעובדות מדברות בעד עצמם. החסידים השוטים אומרי ההן לשקר ולעוולה.
לא רוצים לדעת נגבי הודה בחוסר ברירה ובית המשפט אישר. אבל בעיניהם נגבי עדיין צדיק.
"המשך במלאכת הקודש" קורא לו האחד, והשני "נגבי פרשן מעולה".
ואל תבלבל אותי עם עובדות.
המכנה המשותף ועכשיו רק ראוי לשאול: כמה מתוכם חסידים שוטים משויכים למחנה מצדיקי ערפאת (בוודאי לא כולם), הרואים בישראלים קלגסים? והרי גם הם עלולים לשלם את המחיר.
כמה מתוכם רואים בבוש פושע מלחמה, ומגינים על סדאם?
עריץ חסר עכבות לעשות שימוש ביכולתו בטילים ובנשק להשמדה המונית.
לא להאמין כמה רבים בעולם מפגינים נגד כוחות הברית המנסים לבער את הסכנה. לעצמם. לכולנו.
התופעה הפתולוגית של הצדקת הרשע וחיוב הצדיק.
הערפול המחשבתי המתיר בלבול בין השודד והקורבן.
בין הטוב והרע.
והעוולה חסרת גבולות. ולא רק במקומותינו.
ועד שלא משלמים את המחיר לא מבינים.
וכשמבינים כבר מאוחר.
זו הפתולוגיה של המחשבה.
