לפני שבועיים חשפתי כאן (20.4.01) מידע המראה כיצד "יצאה שגגה מידי שלושת שופטי בית המשפט המחוזי", וכיצד התבססו שלושה שופטים בכירים על מידע, כביכול, שלא היה ולא נברא, כדי להקל בעונשו של עבריין שהורשע, בין היתר, בגין כליאה וניסיון לאנוס בחורה צעירה. כתבתי כאן, כי השופטים הנכבדים שגו, מאחר ולא קראו, כנראה, את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בערכאה הקודמת.
הפרסום הזה הניע את אבי הנערה לפעולה. בכאבו כי רב, הוא הלין כנגד השופטים הנכבדים, וביקש שאביא את דבריו אליך, הקורא. בשל החוק וההכרח להגן על פרטיותה של הנערה, לא נוכל להביא כאן את כל התייחסותו למקרה. אציג כאן את עיקרי דבריו, שהועלו במכתבו אלי:
"בהמשך לשיחתנו הטלפונית אני מבקש באמצעותך להרים קול זעקה וצעקה שישמע עד היכליו המקודשים של בית המשפט העליון, על חוסר הצדק וחוסר ההתייחסות שנגרמים למי שנזקקים להכרעות של בתי המשפט בארץ. בהמשך לכתבתך אני מבקש להצביע על התופעה של "אינך צד בעניין".
לא די שכבודה של בתי, המתלוננת, בלשון בית המשפט, חולל, וחייה שכמעט נקטלו בידי אותו חלאת אדם הנקראת בלשון בית המשפט הנאשם. עתה, משנגזר עונשו בפסק דין מנומק בידי שופט שלום הבקיא בכל פרטי המקרה, הנאשם, באמצעות סניגורו, מערער בפעם הראשונה בפני הרכב אחר של בית המשפט המחוזי, המחזיר את התיק שנית לידי השופט גבריאל שטרסמן. ושופט זה חוזר בפעם השניה בדיוק על גזר הדין כפי שקבע בהליך הראשון - עונש מצטבר בסך הכל של שבע שנים ושלושה חדשים בצירוף קנס כספי של שניים עשר אלף שקלים חדשים או שנת מאסר באם קנס זה לא ישולם.
עתה טועים שופטי בית המשפט המחוזי טעות המעידה על חוסר בקיאות בחומר. וכשאני (אביה של המתלוננת) מנסה להסב את תשומת ליבה של הפרקליטה, נציגת הפרקליטות, נאמר לי במפורש ש-"אסור לך להתערב, אינך צד לעניין".
כאשר מקטינים השופטים הנכבדים את עונש המאסר ומעמידים אותו על חמש שנים וחצי, הם מתעלמים לגמרי מהקנס שהושת, ונותנים פרס למי שברור שלא ישלם קנס זה (על-פי גזר הדין היה הנאשם אמור כבר מזמן לסיים את התשלום), וקובעים כי טעה השופט קמא שגזר שנת מאסר נוספת בגין אי תשלום הקנס, וכמובן שמי שיוצא נשכר הוא הנאשם. ובאם חושבים שופטים מלומדים אלה כי עלי להגיש תביעה אזרחית כנגד הנאשם כי אז אני כן צד לעניין.
מבלי להיכנס לשאלה מדוע צריך אדם זה לזכות לרחמי בית המשפט ועל סמך מה מגיעה לו הקלה בעונש, גורמים שלושת שופטי ההרכב - הנשיא יהושע גרוס, והשופטות אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, לעיוות דין הזועק עד לב השמיים מצד אחד, לביזויו של השופט גבריאל שטרסמן שהשקיע בתיק זה מאמץ משפטי רב (יש לקרוא את הכרעת הדין המתפרסת על עשרות עמודים ומתבססת על פסקי דין של בתי משפט בבריטניה ובארצות הברית, וחוות דעת של גדולי הפסיכיאטרים בארצות אלה) וכן לביזויים של המתלוננת בתיק זה ולבני משפחתה אשר יחוו חוויה מזעזעת זאת לאורך כל השנים וכל זאת מבלי שהתכוונו לתוצאה מחפירה כזאת ומבלי שניתן יהיה להעמידם על טעויותיהם במהלך המשפט.
גם הפרקליטות אינה צריכה לצאת נקיה הן בגלל חוסר ההתמצאות בתיק ובעיקר משום היותם שותפים ל"אינך צד לעניין".