בשבוע שעבר כתבתי כאן כמה דברים בנוגע לתגובה שמסר לי יו"ר קבוצת אי.די.בי., ליאון רקנאטי, בעניין עיסקת נשר. בעקבות זאת ביקש ליאון להבהיר ולנמק מדוע נהג כפי שנהג. להלן מכתבו, ככתבו וכלשונו (ציטוט):
"כמי שהאמת חשובה לו מן הראוי שאציין את העובדות כהוויתן וכן שתינתן להן פומבי.
העובדות הן כדלהלן - מגעים עם החברה האירית התנהלו במשך כל התקופה מאז פורסם עליהם לראשונה לפני יותר מחצי שנה. הפעם נראה היה, שהמגעים יכולים להגיע לכלל סכום העסקה בהתניה של מספר תנאים מוקדמים: במיוחד אישור הדירקטוריון של החברה האירית (כך, שעד שהצד השני לא נותן אישורו, גם לאחר חתימה על מזכר הבנות, העיסקה אינה קיימת), וכן שמירה על עצם המגעים המגעים בסודיות.
הזכרתי לכתבכם, שפרסום מוקדם על מצב המגעים עלול לחבל בתנאי העיסקה או בעצם קיומה. דירקטור בחברה ציבורית חייב במשך תקופת מו"מ בחובת סודיות אם פרום המו"מ עשוי לפגוע בעצם העיסקה ובטובת החברה, לפיכך לא רשאי דירקטור לאשר קיום מו"מ, אם בכך יפגע בעצם ההצלחה.
הסתבר לחברה שמאז שיחת הטלפון התקשרו באותו יום מספר עיתונאים עם מידע דומה. הנהלת החברה הרגישה שלא נכון יהיה שלא להתייחס לידיעות הצפויות למחרת בעיתונות, ועל-כן בהתייעצות עם האירים קבלנו מהם הסכמה לפרסום המו"מ לאחר שהתברר, שהדירקטוריון שלהם צפוי לאשר את העיסקה וכן שישיבת הדירקטוריון שלהם נועדה למחרת היום.
לאור נתונים אלה החליטה כלל תעשיות והשקעות לפרסם דיווח מיידי בעניין מיום 24.4.01, וציין בו: "אין כל ביטחון בהתממשותה של עיסקה כלשהי ובין הצדדים לא נחתם הסכם מחייב לביצוע העיסקה. בנוסף, כל עיסקה, אם תסוכם, תהיה כפופה, בין היתר, לאישורי המוסדות המוסמכים של הצדדים ולאישורים המחויבים על-פי דין".
אני מצר כל כך, שלא טלפנתי אל יואב יצחק בשעות אחר-הצהרים לעדכן אותו בהתפתחויות. אני יכול להבין את הרגשתו של כתבכם, אך מצידי הרגשתי שלאור הנסיבות עלול פרסום מוקדם לגרום לנזק ומחובתי לשמור על סודיות המו"מ.
לאור העובדה שיואב יצחק בחר לפרסם את נקודת מבטו אני מבקש שינתן פומבי גם לתגובתי.
בכבוד רב
ליאון רקנאטי