הגילויים האחרונים שקשורים ברמתו המוסרית השנויה במחלוקת של הרב הראשי החדש, יונה מצגר, לא הפתיעו בעיתוי חשיפתם.
סוד גלוי הוא, שבישראל קיימת נורמה חדשה-ישנה המפועלת במלוא עוצמתה בערבי בחירות, של נבחרי ציבור ממלכתיים או מוניציפאליים, או לקראת מינויים לתפקידים בכירים במגזר הציבורי. בתקופות כאלה יוצאים לרוב עכברים בעלי אינטרסים מחוריהם, ונוקטים בפעולות שונות ומגוונות מכל הבא ליד.
הם שולחים מכתבים אנונימיים לגופים ואישים, ומיידעים על כך את התקשורת כמובן, מפריחים שמועות, מפיצים חשדות על ביצוע עבירות על החוק ומעשים שלא יעשו גם אם חלה עליהם התיישנות. האמיצים שבהם מגישים אפילו תלונות סרק למשטרה, או פונים אל גורמי אכיפת חוק אחרים ואינם מפסיקים להטריד ולהציק.
אבל יש גם צד שני למטבע: לעיתים נוקטים אזרחים טובים וחסרי פניות שטובת המדינה ורמתה המוסרית עומדת לנגד עיניהם, וחושפים סודות מן העבר הפלילי או האפל של מועמדים לבחירה או מינוי, בשם העיקרון של זכות הציבור לדעת. המטרה העיקרית של פעילות זו, היא כמובן לנסות למנוע את הבחירה או המינוי בכל מחיר.
במציאות הישראלית, הפרסום הפומבי על החשדות מביא בדרך כלל לגילויים נוספים ע"י יודעי דבר שמקבלים אומץ. יש פעילות נוספת בתחום זה, שנעשית ע"י מתחרים על תפקידים שונים, בדרך כלל בדרך עקיפה בסיוע מקורבים למינים ובאמצעות התקשורת.
כדאי לציין, כי המדובר הוא לא רק בשירות המדינה ובמגזרים הציבוריים השונים, אלא גם במערכת הביטחון וצה"ל. ישנן דוגמאות למכביר בדבר תיקים ופרשיות מן העבר, שהועלו לא רק נגד נבחרי ציבור, אלא גם נגד מועמדים להתמנות לתפקידים בכירים בצה"ל. נגד האחרונים נשלפו מעברם הצבאי פיקוד כושל בקרבות.
בארה"ב יש נוהל קבוע, שכל מי שעומד להתמנות לתפקיד מרכזי בקבינט, עומד בפני חקירה פומבית של ועדה מטעם הקונגרס, ומתבקש להשיב על שאלות נוקבות. בישראל, צעד מעין זה אינו מעשי, בשלב זה, בגלל השוני המהותי בין שני המשטרים, לרבות הנשיא שנבחר ישירות ע"י העם והינו מנהיג בלתי מעורער.
אבל בשעתו נקבעו במדינה הליכי בדיקה קפדניים לגבי בחירת כמה בעלי תפקידים ממלכתיים רגישים, מסוגם של היועץ המשפטי לממשלה ראש המוסד ועוד. קשה להניח שהמפלגות הדתיות והחרדיות יסכימו שאנשי חוק חילוניים יהיו מעורבים בנושאי הלכה מובהקים.
אבל אפשר בהחלט לכלול בעתיד, ברשימה זו, גם את המועמדים לכהן כרבנים ראשיים לישראל ברשימת הנבדקים בתחום טוהר המידות האישי.
מי שמופקד על המוסר ההלכתי, חייב להיות נקי בתחום המוסר האישי, מחשש שלא יכהן חלילה בתפקיד זה "טובל ושרץ בידו".
