חשיפה: הקלטות המביכות בבית החולים איכילוב

בחודש ינואר השנה הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) כתב אישום נגד שני נאשמים, באשמה שהתקינו ב-1998 מצלמת טלוויזיה במעגל סגור וצפו בנבדקים, באמצעות מוניטור, כאשר אלה שכבו ונבדקו בחדר האולטרסאונד בבית החולים איכילוב. הפרשה נחשפה בתחילה על-ידי העיתונאי יובל קרני בידיעות אחרונות. המשטרה נכנסה לפעולה. מבוכה רבה נגרמה להנהלת בית החולים, ובמיוחד לאלפי החולים שפקדו את חדר האולטרסאונד. החשש שעלה: קלטות ו/או תמונות של כל אותם נבדקים שצולמו בסתר, כשהם עירומים או במצבים אינטימיים, עלולות להסתובב בכל מני מקומות. לך תדע באיזה אתר אינטרנט יחשפו את מבושיו של פלוני או את ציציה של פלונית. הנהלת בית החולים ובראשה פרופ' גבי ברבש, יצאו אז מגידרם להרגיע את הנבדקים. שהרי פרשה כזו עלולה לשבור את אמינות בית החולים, על רופאיו. מי יבוא להיבדק בבית חולים, שלא הצליח לשמור היטב על פרטיות חוליו. ומדובר, כאמור, באלפי נבדקים שעברו במשך השנים בחדר זה.

כתב האישום שהוגש בינואר השנה כנגד שני נאשמים, ייחס להם "רק" צילום וצפייה במוניטור תוך כדי בדיקה. כך לפחות - בהעדר קלטות "ביד" - קיוו החוקרים, כמו יתר המעורבים. חומר החקירה לא כלל קלטת המתעדת את הצילומים. לכן ייחסה הפרקליטות לחשודים צפייה בלבד, באמצעות צג המוניטור. יתירה מכך: לפי כתב האישום עליו חתום עו"ד אליהו שורץ-שואף, קלטת וידאו שכן היתה, הושמדה על-ידי נאשם מס' 2. "הנאשם מחק את קלטת הוידאו בידיעה כי היא עשויה להיות דרושה כראיה בהליך שיפוטי ובכוונה למנוע השימוש בה כראיה ולהכשיל החקירה". העמדה הזו - כאילו אין בנמצא קלטות, המתעדות חולים/נבדקים, היתה שרירה וקיימת עד לאחרונה. למעשה, עמדה זו היא שהיתה לצפירת הרגעה לגבי נבדקים רבים שעברו בבית חולים זה. רבים חששו, ובצדק, שמא ייעשה שימוש מכוער בצילומים המביכים.

בשבועות האחרונים חלה התפתחות מעניינת. מתברר, כי הפרקליטות חתמה על הסכם "עד מדינה" עם גורם ששמו וזהותו אסורים בפרסום כאן (עקב צו איסור פרסום שהוצא לבקשת הפרקליטות, כמעט כרגיל במקומותינו). הקלטות, ואין מדובר במספר זניח, מתעדות נבדקים רבים במצבים אינטימיים. משמעות הדבר: לחששם של חולים/נבדקים רבים, למרבה הצער, נמצא אכן מקום. בעקבות תפיסת הקלטות, אותן מסר עד המדינה, פתחה המשטרה בחקירה מחודשת. צו איסור פרסום הוצא על עצם קיומה של החקירה. תוקפו פג ביום 29.4.01. המשטרה לא ביקשה את הארכת הצו, כיוון שלא ראתה בו צורך עוד. אלא שהמשטרה אינה השחקן היחיד לעניין צווי איסור פרסום: למרות שהחקירה הסתיימה, ובאופן מוזר למדי, פנתה הפרקליטות לבית המשפט וביקשה צו חדש, אחר. הפעם כזה שיאסור פרסום "שמו, תמונתו ו/או כל פרט אחר מזהה, של ..., כמי שנחתם עימו בימים אלה הסכם עד מדינה בתיק זה, וכמי שהעביר קלטות ושיתף פעולה עם המשטרה בחקירה". למה? כי כך הובטח לעד, בתנאי שיעיד. צו זה עומד בתוקפו עד יום 25.6.01, המועד שנקבע לדיון בבקשה בפני הצדדים. ככה נוהגת הפרקליטות, המתיימרת לשמור על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת.