בצעד חריג, החליט נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כי עתירתה של המדינה - לדיון נוסף בפרשת שמעון שבס, שזוכה בבית המשפט העליון, "תישמע בדרך של סיכומים בכתב". ברק קבע הרכב של תשעה שופטים לדון בעתירה.
מתכונת זו - של דיון בהרכב מורחב, שיקבל רק סיכומים וייתן פסק דין על-פיהם, הינה מתכונת מעניינת וחריגה. בדרך כלל נוהג בית המשפט לקיים דיון פתוח בהרכב מורחב. שהרי דיון בהרכב מורחב מתקיים מקום שבית המשפט העליון קבע, כי מדובר בעניין מהותי הטעון ליבון וכתיבת הלכה פסוקה; וחלק מהדיון נהוג לעשותו פומבי, בנוכחות הצדדים כמובן - שנשאלים שאלות ומתבקשים ליתן הבהרות.
ההרכב שקבע השופט ברק כולל כאמור תשעה, מלבד הנשיא ברק: תאודור אור, אליהו מצא, מישאל חשין, דליה דורנר, יעקב טירקל, דורית בייניש, אליעזר ריבלין ואילה פרוקצ'יה. ההרכב הנוכחי מעורר בעיה לא פשוטה. הרי ידוע, כי עדנה ארבל היא שהובילה את החקירה נגד שבס; היא שדחתה את טיעוניו בשני שימועים שנערכו בפניה וחומר נוסף שהונח בפניה; היא שהחליטה על הגשת ערעור על הזיכוי החלקי של שבס בבית המשפט המחוזי; היא שהודיעה בו ביום שזוכה שבס לחלוטין בעליון, כי היא תשקול הגשת בקשה לדיון נוסף; והיא שהחליטה בפועל על הגשת הבקשה לדיון נוסף (היועמ"ש אליקים רובינשטיין היה מנוע מכך, עקב קשריו בעבר, במהלך ממשלת רבין, עם שבס).
התיק הזה אינו "עוד תיק" בפני ארבל. גם ארבל אינה מצניעה זאת, כי מבחינתה מדובר בתיק מהותי ביותר ליוקרתה של הפרקליטות. הקמפיין התקשורתי שהיא עורכת בימים אלה, מצביע על כך בבירור. גם אין זה סוד, כי תיק שבס הפך ל'מקרה מבחן' לבדיקת תפיסתה המשפטית והאישית של ארבל את תפקידה בכלל, ואת אופן טיפולה באישי ציבור בפרט. התיק הזה - אם תיכשל בו, עלול אפילו להרחיקה עוד יותר מכהונה בבית המשפט העליון.
בשל כל זאת, מתעוררת עתה בעיה, והיא: כיצד תוכל השופטת דורית בייניש - ידידתה הקרובה ביותר של ארבל, לשפוט בתיק זה. בייניש היא שהמליצה לארבל לקבל את הצעתו של השר דאז דוד ליבאי ולהתמנות לפרקליטת המדינה; והיא זו המובילה את התמיכה בארבל, כדי שזו האחרונה תתמנה לבית המשפט העליון.
בנסיבות אלה, האם תוכל בייניש להתייחס - בשבתה כשופטת, לבקשתה של ארבל, כאל כל בקשה אחרת העומדת בפניה, חשובה ככל שתהא? ובכלל, במצב זה, אם אנו רוצים להיות מעט ציניים - מדוע לא תינתן לשבס האפשרות לבחור לעצמו שופט? כך לפחות יוכלו ארבל ושבס "להתקזז".
הסיפור הזה מורכב הרבה יותר, גם נוכח התנהגותה של הפרקליטות בימים אלה. עכשיו מתברר, כי אותה פרקליטה (ארבל) העומדת על דיון נוסף, עקרוני, מהותי וכו', פעולת עתה בדרך שיש בה לדחות את הקץ. מתברר, כי לפני מס' ימים הגישה הפרקליטות בקשה לבית המשפט העליון, ובה היא מבקשת לדחות ב-60 יום את הסיכומים שנדרשה להגישם תוך 30 יום (עד יום 14.5.03). הפרקליטות טוענת, כי מדובר בעניין מהותי ועקרוני, ולכן היא מבקשת זמן נוסף. טיעון מוזר, שהרי הפרקליטות עוסקת בנושא זה כבר שנים, וחזקה עליה שטיעוניה מגובשים. שאם לא כן: על שום מה ביקשה לקיים דיון נוסף?
בכל מקרה, אם תתקבל בקשתה של ארבל, תוכל הפרקליטות להגיש את סיכומיה אחרי ה-22.5.03 - הוא המועד שנקבע לכינוסה של הוועדה לבחירת שופטים, לדון במועמדותה של ארבל לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
