האזנות סתר - מכת מדינה ללא תגובה חוקית הולמת

נושא האזנות הסתר בארץ הוא בעיה נושנה שעולה מדי פעם מחדש, אם בעקבות פסק דין חדיש או משפט של אישיות ציבורית בו מועלה הנושא לדיון משפטי וציבורי. המשפט האחרון שהעלה את הנושא לכותרת היה משפטו של אביגדור קהלני, שר לבטחון פנים לשעבר וגיבור ישראל עם תעודות, בו התברר כי בוצעו כנגדו האזנות סתר לפי בקשת המשטרה והאישור בית המשפט, תקופה העולה על שלושה חודשים, תקופה בה האזינו לא רק לשר לשעבר אלא גם לאשתו ולביתו בנושאים אישיים, פרטיים ואולי גם אינטימיים - שיחות שכמובן אינן רלוונטיות לחקירה - ואינן מאושרות בחוק. ובהזדמנות זו ניתן להזכיר את ההאזנה לאביגדור ליברמן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז ובאותה הזדמנות גם לבנימין נתניהו, ר' ממשלת ישראל דאז. חוק האזנת סתר תשל"ט - 1979, קובע כי האזנת סתר היא האזנה לשיחה בין שני אנשים על-ידי אדם שלישי שלא בהסכמתם או באישור גורם מוסמך או כפי שמוגדר בחוק: "האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". הגורמים המוסמכים לאשר האזנות סתר, הם השב"כ, המשטרה וגורמי ביטחון, כגון: ראש אגף מודיעין בצה"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, כאשר המטרה היא האזנות סתר בנושא ביטחון המדינה חוץ ופנים ועל-ידי המשטרה למניעת פשעים חמורים או פגיעה בשלום הציבור. הגורמים המוסמכים בבתי משפט לאשר האזנות סתר הם נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי שהוסמכו לכך לאחר עיון בבקשה של קצין משטרה. ההאזנה חייבת להיות ספציפית לנושא מסויים כגון במקרים של פשע חמור כמו סחר בסמים, לטלפון מסויים, איש/אנשים מסויימים ולזמן מוגבל עד שלושה חודשים - סעיף 4(ג') לחוק, כמו שמופיע בצו בית המשפט המאשר את האזנה. עם גמר המועד של הצו יש להגיש בקשה חדשה להארכה נוספת. מבלי להכנס לפירוט יתר טכני לסוג האזנות, כגון האזנה קווית, האזנת נפח, כניסה להכנסת ציוד והוצאתו וכו' ורמת הדברים שצריכים להיות מפורטים בבקשה של המשטרה המוגשת לבית משפט כולל אורך הזמן המבוקש. כמו כן יש אישורים של גורמי ביטחון ללא פנייה לבית משפט לגבי נושאי ביטחון מדינה או האזנה בבתי סוהר, בתי מעצר על-ידי קציני משטרה בכירים. העתק הבקשות להאזנות, יש להעביר באופן קבוע לביקורת ועיון של שר המשפטים, שר הביטחון כמפורט בחוק. באשר לבתי משפט, על המשטרה והתביעה להעביר לסניגוריה את תמלילי שיחות האזנות הסתר אם בוצעו. וכן את אישורי בית המשפט שאשרו את ההאזנות - ואת צווי "החסיון" שהוצאו על-ידי ראש הממשלה או מפכ"ל המשטרה במקרים של חשש לגילוי שיטות העבודה טכניקת ההאזנה. מספר האזנות הסתר, מבוצעות בשנה בארץ כפי שהתגלה במשפטו של אביגדור קהלני, מתקרב ל-2000 שהוא מספר גדול הרבה מעבר לנדרש וליחס האוכלוסיה לעומת ארצות כמו אנגליה ומדינות אירופה אחרות - והאישורים שניתנים על-ידי בתי המשפט, רבים מדי, לא בדוקים ומפוקחים דים ולפרקי זמן ממושכים מדי ללא ביקורת של תוצאות וכדאיות וכל זאת, ללא קשר להאזנות סתר "פרטיות" של חוקרים פרטיים בתחום המעמד האישי וריגול תעשייתי. לדוגמא, המשטרה האזינה לאביגדור קהלני מעל שלושה חודשים אם לא נדגיש את העובדה שאולי ההאזנה היתה מיותרת, כפי שהוכח בסופו של דבר, ובחלקה הגדול גם לא חוקית וניתן היה לצפות מבית המשפט שיבדוק מדי פעם את נחיצותה. באחת מפרשות איש העסקים דוד אפל האזינו לשיחותיו יותר מ-12 חודשים ללא תוצאות ממשיות, זמן שהוא לא סביר, לא תקין, לא מבוקר והוא דוגמא רעה לשימוש משטרתי בכלי שצריך לנהוג בו בזהירות ובמידתיות צנועה - ראה גם האזנה לאביגדור ליברמן כמפורט לעיל. דוגמא נוספת מהעבר הרחוק, יכולה להדגים את הלהיטות הגובלת גם בחוסר מקצועיות מבחינה משפטית המכשילה חקירה ארוכה יסודית של פשע חמור בתחום סחר בסמים. המשטרה האזינה לשיחות של קבוצת עבריני סמים, משך תקופה של יותר מ-6 חודשים באיזור ת"א וכאשר הובא התיק לדיון בבית המשפט, גילו הסניגורים כי צו בית המשפט שאשרו ההאזנות, נחתמו על טפסי בקשות בלנקו וגם את חתימת השופט המחוזי שחתם עליהם לא ניתן היה לפענח ולאמת, כי לא נרשם שמו. שופט בית המשפט המחוזי, דאז, מיכאל בן-יאיר, היועץ המשפטי לממשלה לאחר מכן, פסל את כל החומר של ההאזנות בשל הצווים הפגומים, וכל ששת הנאשמים הכבדים, בסחר סמים זוכו על-ידו. התביעה ערערה לעליון - וזה אישר את הזיכוי. התוצאה המיידית, הטפסים שונו, השופטים נעשו זהירים ודרוכים יותר - אך להערכתי עדיין יש יותר מדי האזנות ומעט מדי ביקורת. לאחרונה גם התברר שהחוק התישן לעומת התפתחות החיים ובמיוחד הטכנולוגיות החדשות שהחוק לא צפה אותן בזמנו כגון: פלאפונים, פקסים, דאר אלקטרוני, משיבון, מחשבים, אגירת מידע תא קולי, וכו' בינתיים החוק תוקן מספר פעמים כדי לכלול בתוכו גם פלאפונים ופקסים, אך עדיין הפרצות רבות מדי. לאחרונה - פורסם פסק דין של בית המפשט העליון (ע"פ 10343/01) בהרכב הנשיא ברק, דורנן וחיות כי האזנת סתר נחשבת רק במקרה שהיא מתבצעת ONLINE. לכן האזנה לתא קולי בכניסה ל-E-MAIL, וכן שליפת מידע האגור במחשב, הן דואר אלקטרוני והן הודעה קולית - איננה האזנת סתר - ולכך מספיק צו חיפוש ואין צורך בצו בית משפט - או לפעול על-פי חוק הגנת הפרטיות. פסק דין חדיש זה, רק מוכיח שיש צורך באיחוד של כל האמצעים האלקטרוניים והטכנולוגיות תחת קורת גג אחד, בכל הקשור להאזנות סתר ולא לפצל זאת לחוקים כמו חוק הגנת הפרטיות ושמירה על שמו הטוב של האדם, אשר חלק מהנושאים שפורטו לעיל נופלים בתחומם. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו - מקפל בתוכו גם את הדרישה שחיו, מעשיו, פעילותו של אדם שלא במסגרת עברות ביטחוניות או פליליות - יהיו מוגנות על-ידי החוק ובתי המשפט - ופורצי הגבולות יענשו חמורות. _______________ הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה משך תקופה ארוכה סגן פרקליט מחוז, ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות לשעבר.