עמיתי, מכובדי, ידידי ובני משפחתי.
על כל המילים הטובות והיפות שהורעפו עלי, יש בפי מילה אחת קטנה - גדולה, תודה.
חשבתי שלי זה לא יקרה והנה זה קורה. התכנסנו לאירוע פרידה, מעמד שאינני אוהבת. אני נפרדת מכס המשפט. אינני נפרדת מן המשפט. הוא חלק ממני, אני לוקחת אותו איתי.
התוודעתי לעולם המשפט באופן מקרי בגיל 18 כשאני על פרשת דרכים לבחירת עתידי. בחרתי בתחום הפילוסופיה והספרות אלא שהתברר כי טרם נפתח החוג בו בחרתי וכך נפל הפור על משפטים. באתי ראיתי ונשביתי. מה יש בו במשפט שכך כבש אותי? המשפט חובק זרועות עולם בתכניו העשירים. הוא מושתת על חוק, מוסר, צדק, יושר, הגינות וחסד. הוא מתפרס על פני תחומים רבים ומגוונים. תכליתו להסדיר את מערכות היחסים בחברה, במישור האזרחי, הפלילי, המינהלי והחוקתי. הוא עושה כן באמצעות חוקי יסוד, דברי חקיקה למיניהם עקרונות יסוד של השיטה ועקרונות יסוד כלל אנושיים. הוא יונק ממורשת ישראל. תכליתו להשתית את החברה על אדני שלטון החוק.
כפי שאמר הנשיא רוזוולט (בתרגום): "ממשלתנו היא ממשלה של חירות על-ידי החוק, דרך החוק ותחת שלטון החוק. אף אחד אינו עומד מעל לחוק ואף אחד איננו נמצא מתחתו או מחוצה לו".
על הבטחת שלטון החוק וחוקיות השלטון מופקדים בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון המהווה אבן יסוד במבנה השלטוני והחברתי שלנו. במישור האזרחי, מסדיר בית המשפט את מערכות היחסים בין אדם לרעהו ומציב נורמות התנהגות של סבירות, יושר, הגינות ותום לב; במישור הפלילי שוקד בית המשפט על מיצוי הדין עם העבריין תוך הבטחת זכויות האדם של העבריין וזכויות הנאשם בחקירה ובמשפט; במישור החוקתי מפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית שתכליתה לעמוד על משמר זכויות האדם ולהבטיחן הלכה למעשה. כמו כן מפעיל בית המשפט בקורת שיפוטית שתכליתה לוודא כי חוקים אינם עומדים בניגוד לחוקי היסוד שהם החוקה החלקית שלנו; במישור המנהלי מפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית שתכליתה להבטיח מנהל תקין, ניקיון כפים של עובדי ציבור ושימוש חוקי וראוי על ידם, בסמכויותיהם.
למרבית הצער לא כולם ערים ומודעים לטיבו של שלטון החוק ולתפקידו של בית המשפט העליון בשמירה עליו. לאחרונה נושבות רוחות רעות לכיוון בית המשפט העליון ומועלות הצעות שונות ומשונות על מנת לפתור בעיות מדומות. יש והצעות אלה מועלות על-ידי מי ששלטון החוק אינו עולה בקנה אחד עם אינטרסים אישיים קבוצתיים או פוליטים שלו ויש והן מועלות משום חוסר ידיעה מספקת על טיבה של העשייה השיפוטית וחוסר מודעות מספקת למהות הביקורת השיפוטית המופעלת על-ידי בית המשפט העליון. אלה גם אלה מציעים תרופות פלא כגון הגבלת סמכויות בית המשפט העליון, דילול מספר השופטים בוועדה לבחירת שופטים על מנת להמעיט מכוח השפעתם על בחירת השופטים, הקמת בית משפט לחוקה ועוד. יש בכל אלה כדי להביא באופן מודע או בלתי מודע להשתקת קולו העצמאי והאמיץ של בית המשפט העליון, ולפגיעה בתפקודו שאין ערוך לו בחשיבותו בחברה דמוקרטית חופשית ונאורה. יש בהצעות אלה כדי לגרום לפוליטיזציה של המוסד הא-פוליטי ביותר הקיים במדינת ישראל.
תנו לפוליטיקה את אשר לפוליטיקה, תנו למשפט את אשר למשפט. אל תערבבו בין השניים. תערובת כזו היא מרשם קטלני. המוצר המוגמר שלה הוא בית משפט "מטעם". השלכותיו הן פגיעה קשה בעצמאותם ובאי תלותם של שופטיו, ובתיפקודו של בית המשפט המושתת על טהרת המקצועיות המובהקת והנטרליות חסרת הפניות. המערכת השיפוטית ובראשה בית המשפט העליון נבנתה יש מאין על-ידי שופטים דגולים, בעלי שיעור קומה אישי ומקצועי שכיהנו בה מאז קום המדינה. האחרונים עומדים על כתפי הראשונים. שמו של בית המשפט העליון הולך לפניו. פסקי הדין שלו מתורגמים ומופצים בקהיליות משפטיות בעולם המערבי. שיטת הבחירה ומינוי השופטים היא מן הטובות הקיימות. בית המשפט העליון הוא העוגן האיתן המייצב את הספינה גם בימי סערה ובמיוחד בימי סערה. אם יש לערוך שינויים, לתקן ליקויים, ותמיד יש מקום לכך, יש לעשות זאת באחריות ממלכתית בזהירות מירבית, לא על-ידי פגיעה ברמה, באי התלות, בעצמאות. לא על-ידי קיצוץ כנפים, לא על-ידי גימוד המעמד.
יש הטוענים כי בית המשפט אינו צריך לטפל בערכים, אלא שכל חוק מושתת על מארג של ערכים. מה הן זכויות היסוד שחלקן מעוגן בחוקי היסוד - ביניהן כבוד האדם וחרותו, הזכות לקניין, הזכות לפרטיות, חופש הביטוי, השוויון, חוסר העיסוק ועוד - אם לא ביטוי לערכים שהם הבסיס לקיומה של חברה דמוקרטית, חופשית ונאורה. מה הם עקרונות החירות, הצדק, היושר, השלום של מורשת ישראל, אליו מפנה אותנו חוק יסודות המשפט, עקרונות ערכיים. מה הם מושגים כמו צדק, תום לב, תקנת הציבור, עשיית עושר ולא במשפט, אם לא מושגים ערכיים. מה הם ניקיון כפים, טוהר מידות, חובת אמונים של עובדי ציבור, אם לא ביטויים המגלמים ערכים. ביטויים אלה ושכמותם ממלאים את ספרי החוקים שלנו. הם אינם מוגדרים בהם באשר אינם ניתנים להגדרה. על בתי המשפט, בעשותם במלאכת פרשנות החוק, למלא מושגים אלה בתוכן. המחוקק הטיל זאת עליהם, שליחותם ומהות תפקידם דורשת זאת מהם, המשימה אינה קלה אך על השופטים המלאכה לעשותה.
במרכז מלאכת השיפוט עומד השופט. עשייה במלאכת השיפוט היא שליחות. היא דורשת מן השופט את כל כולו, נפשית, רגשית ושכלית. היא דורשת ממנו תכונות טרומיות. על השופט להיות ניחון בחוכמה, בתבונה בידע כללי ומשפטי, במיומנות, ברגישות, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות, באומץ לב, ביושר אישי ואינטלקטואלי ובצניעות. לא אחת שאלתי עצמי מהי התכונה החשובה ביותר שעל השופט להיות ניחן בה? תשובתי היא, אהבת אדם. מכל התכונות שעל השופט להיות ניכן בהם נראה לי כי החשובה ביותר היא אהבת אדם. ללא אהבת אדם אין שופט יכול לעשות צדק בין בני אדם. ללא אהבת אדם אין שופט יכול להבין ולהרגיש את מצוקותיו של האדם הן בריבו עם חברו והן בריבו עם הרשות. ללא אהבת אדם אין שופט יכול להבין את חשיבותן של זכויות אדם ואין הוא יכול להגן עליהן כראוי מפני פגיעה. ללא אהבת אדם אין אדם ראוי לשבת על כס המשפט.
מצוייד באהבת אדם ובכל יתר התכונות הנדרשות ממנו, יושב השופט על כסאו לעשות משפט. במשפט אין לך עניין שאין לו יותר מפתרון אפשרי אחד, אלא שגם שלכל עניין יש רק פתרון ראוי אחד. פתרון זה על השופט לאתר ולחלץ מבין הפתרונות האפשריים העומדים לפניו. הדבר כרוך בחיבוטי נפש לא קלים. אף שעומדים לרשותו של השופט כלי עזר לא מועטים בעשיית מלאכתו, הוא מוצא עצמו בכל פעם מחדש כמי שמהלך ביער, מגיע לפרשת דרכים ממנה מסתעפים שבילים לכמה כיוונים ואין בידו מצפן שיצביע באופן חד משמעי על הצפון. עליו למצוא את הכיוון הנכון על-ידי גיוס כל חושיו, שכלו, ליבו, הידע שבאמתחתו, ניסיון חייו וחוש התמצאותו על מנת למצוא את דרכו. כך, בסופו של יום מוצא הוא עצמו לבד עם עצמו ועם מצפונו כשספר חוקים בידו כללי הפרשנות לצידו וערכי היסוד של החברה מאירים את דרכו.
לנוכח משימה קשה זו והאחריות המוטלת על כתפי השופט, יש להעניק לו תנאי עבודה הוגנים ובראש וראשונה למנוע ממנו עומס יתר שלדאבון הלב מאפיין את המערכת כולה. אלא שאין די בכך. על המערכת לתקן ולשנות את הדרוש תיקון ושינוי באופן שתענה על צורכי השעה המשתנים ותעניק לציבור את השירות המשפטי שהוא זכאי לו. עבודה בלחץ עלולה להביא לאובדן סבלנות. היא עלולה להביא לטעויות. יש לעמוד על המשמר לבל תקרינה ולתקנן מהר ככל שניתן משהן קורות. על השופט לשמור על מזג שיפוטי גם כאשר הלחץ גדול. כולנו בני אדם ויש מעידות. על אף בחירת השופטים לאחר מיון קפדני בשיטה הנחשבת כאחת הטובות בארצות המערב, נעשית לעיתים בחירה בלתי מוצלחת. כל אלה ראויים לאיתור ולתיקון. יש לחתור באופן מתמיד לייעול המערכת. לשם כך יש להטות אוזן קשבת לביקורת שבאה מתוך רצון כן ואמיתי לבנות ולא להרוס. עם זאת יש להיזהר מהתערבות במלאכת השיפוט ומפגיעה בציפור הנפש של השיפוט שהיא עצמאות ואי תלות השופט, שאין עליו מורא אלא מוראו של החוק.
שותפים טבעיים לשמירה על כל אלה הם עורכי הדין. אלה נושאים במעמד כפול של נאמנות כלפי הלקוח ונאמנות כלפי בית המשפט שהם משמשים כ"קציניו". עליהם לשמור ולהגן על מעמדו ויוקרתו של בית המשפט ולטפח את אמון הציבור בו. הם נמצאים מצידו השני של הדוכן אבל לא מצידו השני של המתרס. הם מהווים את צינור החיים המחבר בין בית המשפט לבין הציבור הנזקק לשירותיו. לצד טיפוח אימון הציבור במערכת המשפט עליהם לסייע בעשייה מתמדת לשיפורים ולהתייעלות תוך כבוד הדדי. ביקורת קונסטרוקטיבית ברוכה המשַמרת את הקיים וקוראת לתיקון ולשיפור במקום בו אלה דרושים, מקודמת בברכה. לא כך כרסום ונגיחת המערכת שבנתה עצמה לתפארה במשך למעלה מ-55 שנה.
אני נפרדת היום מ-26 שנים של שיפוט שהיה מרכז חיי וימשיך להיות חלק ממני. הגעתי למשפט באופן מקרי אבל אילו צריכה הייתי לבחור היום מחדש, הייתי בוחרת, שלא במקרה, במשפטים ובמסגרת זו בשיפוט והפעם מתוך מודעות מלאה למהותו של עולם המשפט ושל חיי השופט.
ט' שטרסברג-כהן, שופטת
