השדרן אברי גלעד אמר בגלי צה"ל: "אם דמות היהודי הוא אמנון יצחק, אז אני יכול להבין מה זה אנטישמיות", וזאת מבלי שמפקדי גלי צה"ל יפעלו להדיח אותו מיידית. במכתב אישי נוקב לקצין חינוך ראשי בצה"ל, תא"ל אלעזר שטרן, פורש ח"כ יצחק ועקנין את דעתו על מערכת הערכים הפגומה של מפקדת קצין חינוך ראשי בצה"ל, אשר נמנעה מלהדיח את אברי גלעד, זאת על אף ההתבטאות החמורה אשר השמיע גלעד נגד הרב.
אלעזר שטרן, נרדמת בשמירה. אם בגלי צה"ל, תחנת הרדיו הרשמית והיחידה של צבא ההגנה לישראל שדרן בכיר מעז לפתוח את פיו ולומר בפני מאות אלפי מאזינים דברים שאוזן יהודית אינה יכולה לסבול כגון: "אם דמות היהודי הוא אמנון יצחק, אז אני יכול להבין מה זה אנטישמיות", מבלי שיזומן אצלך לבירור ולמילוי טופס טיולים החוצה מהמערכת הצבאית - אז מבחינתי אתה יכול לתלות את המדים כבר עכשיו.
עם המדים מומלץ גם שתסיר את היומרה ואת הזכות לחנך. הסיבה פשוטה. כל מורשת הקרב המפוארת של צה"ל שנלמדת בקורסים של חיל החינוך וגם כל הרסיטלים שרביעיות כלי הקשת שהחיל שעליו אתה מופקד טורח לטפח במסירות - אינם שווים מאום אם בגלי צה"ל, יחידת העילית של חיל החינוך, משמיצים שלא כדין רב בישראל.
אדון אלעזר שטרן הנכבד. כאחד שיודע דבר או שניים בהיסטוריה של העם היהודי, בוודאי ידוע לך ש"אנטישמיות" היא ביטוי כולל לשנאת יהודים באשר הם יהודים, יחס של שנאה עיוורת, אשר פירותיה הבאושים משתרעים על מנעד רחב של מעשי אלימות.
אנטישמיות היא גינויי גנאי ותלישת זקנים, אנטישמיות היא כתובות נאצה, ניפוץ מצבות, צלבי קרס וקריקטורות של יהודים חמדנים עטוי זקן ומאונקלי-אף. אנטישמיות היא גם דחיקת עוללים לתאי גזים. מנקודת מבט יהודית, אין מחלוקת שאנטישמיות היא דבר איום ושלילי. אין לעודדה, אין להצדיקה ואין לגלות אליה הבנה מכל סוג שהוא.
וכעת מגיע האדון אברי גלעד הסבור ש"אם דמות היהודי הוא אמנון יצחק, אז אני יכול להבין מה זה אנטישמיות". ואני אומר לך, אדון שטרן הנכבד, שאם מר אברי גלעד הנאור מתכוון לכך שיש מישהו או משהו שיכול לגרום בנסיבות מסוימות ליחס של הבנה כלפי תופעת האנטישמיות, הוא טועה, ובגדול. תכניס את זה טוב טוב לראש, אדון שטרן. שום דבר, אבל שום דבר, לא יכול להצדיק אנטישמיות. משום שאנטישמיות הנה דבר בלתי לגיטימי בעליל. היא איננה תגובה עניינית כזו או אחרת למעשיו של אדם אלא תוצאה של שנאת יהודים רק בשל יהדותם.
מכאן, שאין שום תנאי ואין שום אדם היכול להצדיקה. לא ברמה של עידוד, לא ברמה של הסכמה ולא ברמה של "הבנה". לבטח לא כאשר מדובר בפגיעה בכבודו של רב ידוע ומכובד בישראל.
קצין חינוך ראשי ממונה על הקודים המוסריים, הערכיים והתרבותיים של צה"ל. אם משפט כמו זה של אברי גלעד עובר את המסננת הערכית והאדמיניסטרטיבית שלך, הרשה נא לי להמליץ לך על שלוש חלופות: א) להחליף תפקיד; ב) להחליף מסננת; ג) להחליף תפקיד וגם מסננת, משום שגם באזרחות, אדון שטרן, מערכת ערכים אשר איננה מסננת החוצה תובנות שיכול להישמע מהן אפילו שמץ של הבנה לאנטישמיות - אינה כלל מערכת ערכים. היא לא מתאימה למדינה יהודית, לא למדינה דמוקרטית ואחרי נפילת משטרו של סדאם חוסיין - למעשה לאף מדינה שהיא.
אלעזר שטרן, נרדמת בשמירה, כי גם לשידור הציבורי בישראל יש "טוהר נשק". מיקרופון הוא נשק, ומי שמפקיר את השמירה על טוהר השידור הציבורי מאבד את הלגיטימציה, את אמון הציבור, שהוא המסד שבלעדיו אין זכות קיום לאף כלי תקשורת.
נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, אמר פעם שהעיתונות שולטת באוויר הדרוש לנשמת הדמוקרטיה. מעשים כגון אלה של אברי גלעד מזהמים לעניות דעתו של הח"מ את האוויר הזה, שאתה אחד מהקצינים הבכירים ביותר המופקדים על איכותו. האוויר הזה איננו שלך, גם לא של אברי גלעד. האוויר הזה הנו קניינם של כל אזרחי ישראל, ואתה הופקדת בראש גדוד שומריו. הציבור אשר משלם את משכורתך הוא שמסרו בידך, כפיקדון בנאמנות.
עליך לנהוג בפיקדון זה בתבונה ובאחריות, כי לא חרב ולא ארנק הם כלי עבודתו של הממונה הבכיר על החינוך בצה"ל אלא רק מערכת ערכיו ויכולתו להנחיל אותה באופן ראוי לפקודיו.
אלעזר שטרן, נרדמת בשמירה, ואתך נרדם גם אבי בניהו. אם זכרוני איננו מטעני, בניהו זה, לאחר שגילח את שפמו ונכנס לתפקיד מפקד גלי צה"ל, הצהיר שהוא עצמו "סגסוגת" של יד אליהו ושל הקיבוץ שבו הוא גדל. בניהו, כסוחר המשתבח בתמהיל הראוי של סחורתו, יצר ציפיה, אולי מוגזמת בדיעבד, שנער שגדל בשכונה בפאתי תל-אביב המאוכלסת כמעט כולה ביהודים ספרדים הצמים ביום כיפור, ועקר ממנה אחר כך לקיבוץ שערכיו התרבותיים והביוגרפיה של חבריו שונים בתכלית, ידע להבין - בזכות המסלול אשר סימנו לו חייו - את מה שאחרים אפילו לא יכולים לראות.
לראות ולהבין את העובדה הפשוטה שבאותה המדינה, על פיסת אדמה לא גדולה, דרים בכפיפה אחת שני סוגי יהודים: מחד, אנשים נגזלי-זכויות שמבקשים להמשיך מסורת של אלפי שנות תרבות יהודית מפוארת, ומנגד אנשים אשר מתגנדרים בכאילו-קדמה, בכאילו-פלורליזם, בכאילו-סובלנות, אבל בפועל מרגישים שהם יודעים טוב יותר מאחרים מה טוב לכולם ופועלים בהתאם. חשבתי שבניהו יודע להבחין בין פלורליסט אמיתי אשר שוויון צרוף לנגד עיניו ובין אלה שרק סיגלו לעצמם את הפוזה הזו, ופוזתם - אומנותם. ייתכן שנתתי לו קרדיט רב מדי.
מר שטרן, מעמדתך הדתית-לאומית, דומני שלא מן הנמנע שאתה, כאחרים במגזרך, מביט על החילוניות הישראלית בהססנות מה, כחניך בני עקיבא ביישן שהגיע לראשונה בחייו לשינקין, ונועץ בה, בשינקינאות, עיניים תמימות, משתאות, נעדרות את האומץ מלומר למישהו את האמת המרה. שהכל בלוף. שאף קעקוע עוד לא הפך מישהו ליפה או מאושר יותר, ואף עגיל בגבה לא הפך צר אופקים לרחק-ראיה או רחב-אופקים. נדמה לי אפילו שההיפך. עגיל בגבה רק מכביד על הראיה.
תסכים אתי, מר שטרן, שאם פלוני החליף את שמו, נגיד, מקווסטלר לגלעד ואילו פלמוני, נגיד אמנון יצחק, נותר בשמו, בדתו, במנהג אבותיו ובגלימתם, עדיין איננה הופכת את קווסטלר לנאור יותר מיצחק, גם לא למתקדם יותר, או לצודק יותר.
איש חכם אחד אמר פעם ש"העונדים את תוית הסובלנות מכנים דעות אחרות כאי-סובלנות". לפעמים, כשאני מתבונן על "הסובלנות והפלורליזם" ה"נאורים" של אחדים מהאנשים הללו, אני מעדיף כבר את רמת הסובלנות התרבותית של ברנשים כעודאי חוסיין ובשאר אסד. הם לפחות לא מתיימרים להיות אבירי הנאורות. כי מכנסיים כתומים, טבעת כסף מגואה ודיבור של ג'מעה אינם ערובה ל"ראש פתוח", לפעמים הם רק כיסוי צבעוני לראש חלול.
ובחזרה לענייננו. אז מה עושים עם אברי גלעד? אולי, לשם שינוי, נשאל את השאלות בעניין אברי גלעד בדיוק במתכונת שהוא עצמו השתמש בה כנגד הרב אמנון יצחק. מה העונש הראוי למי שמנצל את מתקני השידור הציבוריים של צה"ל כדי לכבד רב בישראל במרגליות פיו, וכל זאת על חשבון משלם המסים? להרוג אותו? חס וחלילה. לפגוע בו? חס וחלילה. אבל לחנך אותו? בוודאי שכן, בוודאי שכן. לפטר אותו? בוודאי שכן, בוודאי ובוודאי שכן. בדיוק לשם כך משלמים אנו לך את משכורתך.
אבל לפני הכל, שטרן, שלח אותו לנקות את הפה במים ובסבון וצייד אותו באמרתו של הרמב"ם ש"לא נחתם גזר-דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע בלבד". אם על אבותינו נגזרו 40 שנות מדבר בגין לשון הרע, לא יאונה כל רע אם תפטור אותנו מעונשו של אברי זה, תפטרו לאלתר מעמדתו ליד המיקרופון ותגלה אותו אל מדבר חילוניותו המיובש מכל דבר-תורה והחרב מיראת-חכמים.
יש לך את מלוא הסמכות לכך, יש לך גם סיבה מוצדקת. יש לך אפילו חובה מוסרית. השאלה רק אם יש לך אומץ.
