לפני שבוע נסעתי למחנות ההשמדה בפולין, דווקא - לא לחופשה באילת. החזיון האורקולי הראשון שקיבל את פני בנתב"ג, ברמזור שלפני הפניה למגרשי החניה, היה קמפיין קידום התיירות לאילת.
המצלמה נעה שם באינטימיות מקרסוליה ועד ציציות שערותיה של אשה צעירה, שכובה בביקיני מינימלי, לאט לאט, כמו בליטוף חושני וארוך, כשהכתוביות מרצדות סביבה:
"משרד התיירות מודיע! - הבחורות באילת לא לבושות בצניעות"
האמת היא, הכעס המפעפע שעלה בי למראה ההזמנה הבוטה הזו לגברים בלבד להגיע לחוף הדרומי (של כולנו?) כדי להטריד מינית תיירות על החוף, שקע קצת בינתיים, משלש סיבות חשובות מאוד:
1. עבר זמן, הייתי מאז במחנות אושוויץ ובירקנאו, והטמטום הזול של פירסומאי/ת כזה או אחרת התגמד לעומת המראות והתחושות ששטפו אותי מאז.
2. נאמר לי על-ידי יודעי דבר שהיה גם חצי גברי לקמפיין - גבר שזוף ועירום כשידו באזור המפשעה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. ישר נרגעתי - אני הרי בעד שוויון גם בהתבהמות העכשווית של עולם הפרסום הישראלי.
3. רק שבוע קודם, להבדיל מאילת ובסגנון דומה לקמפיין האילתי - הציבה חב' פלאפון אוהל חלונות אדומים עם "פיפ שואו" בארועי יום הסטודנט (לא הסטודנטית - היא עמדה בלבוש מינימלי בחלון אדום באוהל) באוניברסיטת חיפה - שם גם הגדילו לעשות חברותי הסואו-קולד-פמיניסטיות, שהפגינו עם סלוגן: "אל תדחפו לנו טלפונים לכוס".
אז לקחתי זמן, קישרתי בין ההגיון המפוקפק של שני הקמפיינים והסקתי לי, שאם לאקדמיה ולפמיניסטיות מותר - מה יגידו אזובי הפרסום וכוכבי הים באילת?
השאלה האמיתית שלי מכוונת דווקא לאילתים ולראש העיר שלהם - אתם באמת רוצים אותנו שם?
זה לא נראה ככה. אבל אם כן, אשמח לשמוע התנצלות מיידית והסרה מיידית של הקמפיין המביש הזה מהאקרנים ושלטי החוצות.
כדי לעצב את סטטיסטיקות הפשע בעיר כך שיכללו יותר זנות, דיכוי נשים, הטרדה מינית ותקיפה מינית - אתם בדרך הנכונה. והיה וזו הדרך שנבחרה - אנא, יידעו אותו, כדי שנציב אף אנחנו שלט גדול, שאוסר על ילדים להיכנס לעיר.
זה מרחיק ממנה, בערך, את כולנו.
יש לדעתי עתיד כלכלי גדול לעיר הנפלאה הזו - בין אם הוא מצוי בהפיכתה לעיר זיונים, פשע ומכוני הליווי של ישראל, ובין אם תמשיך להתפתח כעיר תיירותית מופלאה לנו ולתיירי העולם.
השאלה, אילתים חביבים, איזה כסף אתם רוצים, ושל מי?
והיה וזו הדרך שנבחרה - אנא, יידעו אותו, כדי שנציב אנחנו שלט גדול שאוסר על ילדים להכנס לעיר. זה מרחיק ממנה, בערך, את כולנו.
בנימה אופטימית זו, אני מסיימת בקטע משיר שהפך לחלק מהמורשת של כולנו:
"אם הפעם באת
שוב תשוב אילתה
כי בכשפים היא אחוזה העיר"
אדם אופטימי כתב את המילים הללו (ירון לונדון). אל תשברו לו ולנו את החלום.
____________
מאמר קודם על אילת:
www.haderech.co.il/reshet18.html (פורסם גם ב- Nfc).
