לאחר שאפשרו לגב' ברקוביץ לנצל את זכות "השימוע" ולהשמיע את עמדתה וגרסתה באמצעות סניגורה עו"ד יהושוע רזניק עד לא מזמן פרקליט בכיר מאד בפרקליטות המדינה, החליט היועץ, להורות על הגשת כתב האישום שטיוטה ממנו כבר הוכנה על-ידי פרקליטת המחוז עו"ד סילביה פרימן ובה העבירות של גילוי בהפרת חובה ועבירה של מרמה והפרת אמונים.
סניגוריה של גב' ברקוביץ רזניק וחן ניסו לשכנע היועץ, כי ההליך המתאים והיעיל ביותר בנסיבות הוא דין משמעתי - שכמובן נוח יותר לנאשם, הענישה בו מוגבלת והמשפט עצמו מתנהל על מי מנוחות הרחק מעין הציבור והעיתונות עם ציפייה לתוצאה טובה יותר מאשר בבית משפט רגיל. עיקרי טענות הסניגוריה יתבססו כנראה על העובדה שהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום פליליים נגד "מדליפים" נדירים ביותר ובעבר הסתפקו בדין משמעתי, הדחה, העברה מהתפקיד או בהתראה ונזיפה אדמיניסטרטיבית.
העובדה שהיועץ החליט לצאת מגדרו, בנסיבות המקרה הספציפי, מלמדת שהגיעו מים עד נפש והגיע הזמן לקבוע סטנדרטים חדשים בנושא "ההדלפות".
הטענה שהושמעה על-ידי פרשנים למיניהם, כי מדובר בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת - לא רק שלא נכונה ומסוכנת לדמוקרטיה ושלטון החוק - היא גם מגוחכת עניינית ואין לה שום הצדק לא מוסרי לא אתי ולא ענייני, שהרי כל "הדלפה" - יש לה מטרה, בעיקר לשרת את המדליף - ובמקרים מועטים גם החברה והציבור.
אמנם נכון, ש"הדלפות" הם דלק באוקטן גבוה שמניע את העיתונות והרבה פרשיות של שחיתות, שוחד ומנהל לא תקין - החלו מהדלפות ומאידך מהלכים פוליטיים שנקטעו שובשו כולל מהלכים שבוטלו שהיו בהם סכנה ממשית לביטחון המדינה או מדיניות החוץ שלה עקב גילויים בתקשורת בטרם זמנם.
יצויין, כי בעצם כל "הדלפה" - היא הפרת אמונים לחברה ולמסגרת בה אתה עובד ומתפקד ולחברים הממונים שסומכים עליך ומחכים לעזרה והדדיות בביצוע תפקידיהם. מבחינה זו כל "הדלפה" היא עבירה שדרגת החומרה שלה והחרפה שבה נגזרים מחומרת המעשה שהרי בידי הפרקליטים, במקרה זה, עוברים יום יום מסמכים מעניינים או "סודיים" - ושחרורם לעיתונות תמוטט את המערכת ואמון הציבור בה.
אך מאחר שאינני נאיבי או תמים במיוחד, ידוע לי ש"הדלפות" היו ישנם ויהיו גם בעתיד, כי גוף האדם "דולף" מיסודו והוא מחפש מקורות להפיצם. אלא מאי - לדעתי ניתן לדרג את ההדלפות לשלוש קטגוריות עקרוניות.
א) הדלפות שוליות למטרת השגת כותרות בתקשורת - שאינן מזיקות אבל עושות רעש זמני וקרדיט לגוף מסוים כמו המשטרה, מכס, מע"מ, פרקליטות.
ב) הדלפות חיוביות - כגון דיווח על פעולות המסכנות את הציבור שלומו וביטחונו, כאשר מנסים להסתיר או לטשטש הפעולות - לקטגוריה זו ניתן לשייך "הדלפות" על קרינה רדיו אקטיבית מסוכנת באזורי מגורים, שימוש בחומרים מסכנים בייצור בתעשייה, חומרים כימיים או ביולוגיים אסורים, שימוש בשוחד, הטעיה, מנהל לא תקין איומים סחיטות וכד'.
ג) הדלפות אסורות לפי כל קנה מידה מוסרי חברתי ואתי וביטחוני. לקטגוריה מסוכנת הזו, ניתן לשייך את מעשיה של גב' ברקוביץ - שהרי לפי דבריה ועדותה במשטרה, היה מדובר בנושא אידיאולוגי ובסכנה שראתה בהמשך שלטונו של שרון כראש ממשלה - גם אם חששה לבנה שעמד להתגייס. ניסיון להפיל או להחליף שלטון על-ידי "הדלפה" מחקירה שהיתה תחת חסותה ופיקוחה הוא דבר בלתי נסבל ובלתי נסלח. יש בכך שבירת קודים של אמון, חברות מקצועיות וכמובן הפרת אמונים כלפי הפרקליטות המערכת והעובדים בה, שלא לציין פגיעה קשה בתיק שבניהולה תוך שיבוש החקירה והיכולת המשפטית להגיע לתוצאת אמת.
מאספקט זה צדק היועץ המשפטי, שדחף לטיפול מהיר ונמרץ של הפרשה, שרק הוסיפה לחיזוק המערכת ופגיעה קשה בפרקליטות. סוגיית חקירת העיתונאי ברוך קרא מ"הארץ" נופחה גם היא מעבר לפרופורציות, מאחר שהעיתונאים והעיתונים ראו עצמם קצת מאויימים, אך בפועל לא נפגעה זכות העיתונאי לשמור בסוד את מקורותיו - למרות שזכות זו לא מוגנת בחוק, אלא בפסיקת בית המשפט העליון - מאז בג"צ ציטרין וזכות זו נשמרה גם במקרה הנוכחי.
ובאשר להדלפות, המשטרה וגופי החקירה האחרים במדינה עושים זאת חדשות לבקרים ודי אם נזכור את פרשת בראון - חברון, חקירת נתניהו בפרשת עמדי והמתנות, צחי הנגבי, אריה דרעי ופרשת מעריב.
גם הפרקליטות ומערכת המשפט סובלים מהנגיף הזה - ולכן חשוב שהיועץ, בהחלטתו האמיצה, יתרום לבלימת "נגיף ההדלפות" במיוחד בתקופה של תקשורת רב קווית, אינטרנט ועיתונאי חו"ל שדרכם עוקפים את סעיפי החוק בארץ.
שמירה על שלטון חוק - היא שמירה על עקרונות, על מסגרות על אמון וחברות - ומי שקשה לו - שיפרוש.
______________
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה משך תקופה ארוכה סגן פרקליט מחוז, ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות לשעבר.
